מי שאינו נעצר, הולך קדימה ואינו מפחד להימצא באופן קבוע במצב האור המינימלי, אור ה"נפש", בבירורים תמידיים, בבלבול ובערפול, הוא זה שנעשה חכם יותר ויותר ומשיג את המצבים הקודמים. הוא הופך לחכם, אך ביחס לכל מצב נתון, הוא ימשיך לא לדעת שום דבר. כי אנחנו הרי הולכים באמונה למעלה מהדעת.
ואם האדם הולך באמונה למעלה מהדעת, הוא יקבל את הדעת, שבתוכה הוא יבין את כל המצבים הקודמים שלו. רק כך הדעת והשכל שלו יגדלו, אך ורק בתנאי הזה. מי שהולך למעלה מהדעת, מרגיש את אור החכמה בכל המדרגות הקודמות שלו, חוץ מהמדרגה הנוכחית.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "פתיחה לחכמת הקבלה", 13.07.2011
ידיעות קודמות בנושא:
ערך הפוך, שהוא גם מאוד ישר
אין חכם כבעל ניסיון
תשתוקק לאור החכמה!