דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אור החיים או קצר חשמלי?

אור החיים או קצר חשמלי?

אם אינני מוצא שמחה בחיים הארציים, זה סימן שכבר הגעתי לתקרת ההתפתחות שלי בעולם הזה. כבר ניסיתי כל כך הרבה פעמים למלא את עצמי בצורה אגואיסטית, וכל כך הרבה פעמים התייאשתי, שכבר השתכנעתי שאין בעולם הזה מילוי. כביכול נתקעתי עם הראש בתקרה, עם האגו הגדל שלי, ומה לעשות הלאה?

הפיתרון היחיד הוא לשנות את כיוון ההתפתחות. ובכך צריכה לעזור לנו החברה, לעורר בנו גישה שונה לחיים, שבה המילוי אפשרי רק בהשפעה, ביציאה מתוך עצמי, מתוך האגו שלי. ואילו ככל שאמלא את עצמי בצורה אגואיסטית, המילוי מייד נעלם.

רואים זאת במיוחד בדוגמה של הזיווג (כהעתקה מה"זיווג" הרוחני). זהו התענוג הגדול ביותר שקיים בעולם הזה בדרגת החי. אך ברגע שהאדם מקבל את הסיפוק, ההנאה מייד מסתיימת. מדוע היא אינה יכולה להימשך עוד שנים ולהמשיך להתפתח?

כלומר, אנחנו רואים שככל שאנחנו ממלאים את עצמנו, אנחנו מייד מתרוקנים. וככל שהתענוג גדול יותר – כך הוא נעלם מהר יותר. זוהי התוצאה של החוקים הרוחניים. אם האור נכנס לכלי (רצון) ישירות, "הפלוס" נכנס ל"מינוס", והם מנטרלים זה את זה. זה כמו קצר חשמלי: לא נשאר לא הרצון ולא התענוג. אנחנו מתחילים להרגיש ריקנות בתוך הרצון שלנו, וריקנות מחוסר התענוג שעבר, כלומר ריקנות כפולה.

לכן האנושות מתחילה להרגיש שאין ממה ליהנות. והכול על מנת שנגלה גישה חדשה לחיים: השפעה. אם אני מעמיד לפניי מסך כנגד המילוי האגואיסטי ומסוגל להתנגד להנאה האגואיסטית, אז התענוג אינו נעלם. הרי הוא מגיע כבר "בלבוש החסדים", בלבוש האור החוזר. כלומר, תמיד יש לי "פלוס" ו"מינוס", שביניהם נמצאת ההתנגדות, שאינה מאפשרת להם לקצר זה את זה. לכן, הם אינם מבטלים זה את זה, אלא מבצעים "עבודה", כלומר מביאים לי סיפוק, יכולת ליהנות מההתנגדות בין הפלוס למינוס. וככל שהפלוס והמינוס גדולים יותר, כך התוצאה שאני מקבל ב"התנגדות" שלי גדולה יותר, המילוי גדול יותר. זה נקרא לעבוד "מחוץ" לרצון לקבל שלי. הרי הרצון עצמו הוא רק המוליך שמקצר אותי ישירות.

האנושות בינתיים אינה רואה זאת, אך בסופו של דבר היא תבין שלא ניתן ליהנות בצורה אגואיסטית! זה לא קיים בטבע! אתה יכול לקבל לעצמך רק בדרגות הדומם, הצומח והחי, כשאתה לוקח את הנחוץ לחיים. וזה לא נקרא אגואיזם, מפני שעליך לשמור את חייך.

לכן ההכרחיות, מספר הקלוריות הנחוץ ליום, אינה נקראת קבלה. אך בכל הרצונות שמעבר לנחוץ, צריך כבר לעשות חשבון. כבר ניסית ליהנות בהם כל כך הרבה פעמים, כבר היית בסרט הזה במשך אלפי שנים, ועכשיו הגיע הזמן לנתח את כל הדרך הזאת, להבין שהיא אינה מביאה לשמחה, ולשנות את הכיוון.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 18.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
להפוך את העצב לשמחה
סמים והתקדמות רוחנית – שני דברים מנוגדים
החיפוש אחר השמחה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/3rvsu

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest