אורחים הוגנים

אנחנו לומדים, שאין לנו עבודה אחרת חוץ מהשגת החיבור. אבל אנחנו לא יוצרים בעצמנו את החיבור, שזוהי טעות כללית ומרה שמקלקלת את הדרך שלנו ומאריכה את הגלות.

אנחנו צריכים רק לרצות להתחבר ולתלות את החיבור הזה בגורם זר, חיצון, בכוח העליון. אנחנו בעצמנו לא עושים את התיקון שלנו, אלא רק מגלים את הצורך לזה.

הצורך לחיבור נובע מתוך ההשתוקקות שלנו להימנע מייסורים ומתוך הרצון לעשות נחת רוח לאותו המקור של אור שמנהל אותנו. זוהי דרך די ארוכה, סולם שלם של מדרגות רוחניות, שבהן אנחנו צריכים לעלות בהבנה ובהכרה שלנו, בהתקשרות עם מקור האור.

לכן, קודם כל, צריך להפסיק לחשוב שאנחנו בעצמנו יוצרים את החיבור שלנו. הקריאה: "בואו נתחבר" מסמלת: "בואו נתקשר למקור של הכוח העליון, כוח עליון של השפעה, שיחבר אותנו". כל מה שאנחנו צריכים לעשות, זה בסך הכול להעלות מ"ן. מ"ן, הוא מצד אחד בקשה, תפילה, גילוי והעלאת חיסרון, אבל מצד שני, הוא מזון, שאותו אוכלים במשך ארבעים שנות הנדודים במדבר.

כלומר לא נדרש מאיתנו שום דבר חוץ מלהעלות מ"ן, חוץ מהכרת התלות המלאה בכוח העליון. אנחנו חייבים לעורר את החיסרון הנכון בתוך הלבבות שלנו ולהשתדל לחבר אותם ללב אחד הרוצה להיות מחובר, להפוך לאחד, ולפנות לבעל הבית עם הבקשה לחבר אותנו כדי לגרום לו נחת רוח, כאורחים הוגנים.

מתוך ההכנה לשיעור, 03.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
צרכנים של האור העליון
האור העליון יחבר בינינו
תפילה יומיומית על מתן חיים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/cYJKM

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest