דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אורו של הנר החדש

אורו של הנר החדש

photo_rav_gh70_261.jpg

אם הבורא רוצה לקדם את האדם, הוא דווקא לוחץ עליו ושולח לו בעיות ומצבים לא נעימים, כלומר מושיב אותו ב"מרתף חשוך".

וככל שהאדם מתפתח יותר, כך הוא מרגיש עצוב יותר. הרי הוא אינו מבין מדוע נתנו לו כאלה חיים מרים, בהשוואה לאחרים. הוא אינו רואה מה הוא מקבל וכיצד הוא מתקדם, מפני שהוא עובד בחשכה.

וגם אם הוא אינו משווה את עצמו אל האחרים, בכל זאת הוא אינו מסוגל להבין מדוע הבורא, אביו, מתייחס אליו בצורה כזאת. איך ייתכן שהטוב והמיטיב סידר לו חיים כאלה קשים ומרים, לזמן ממושך כל כך.

הוא אינו מסוגל להבין זאת, כל עוד הוא לא השלים את כל עבודתו. כי אפילו כשהאדם נמצא במרתף, הוא גדֵל. הוא מכיר טוב יותר את מצבו ומתחיל להבין שהסיבה לכך שהוא מרגיש את עצמו במרתף החשוך, היא היחס שלו כלפי אביו.

הוא מנסה, למרות הרגשת החושך, לקבל את זה כיחס מיוחד אליו. הרי הוא מוכרח לחבר את כל ההרגשות ההפוכות האלה ומעליהן להידבק באביו, להצדיק אותו איכשהו, ובזכות זה הוא גדֵל. ואז הוא מתחיל להתייחס לחושך של המרתף כאל אור.

הוא מתחיל להתחבר עם המשרתים של אביו, עם כל אותם הכוחות והתנאים שנושאים את האור החדש, האור של ה"נר" שבתוך המרתף, ולא אותו האור שנמצא בחוץ עבור כל תושבי העולם הזה.

ואז נדלק עבורו אור הנר בתוך המרתף, לא מפני שמישהו הביא לו מלמעלה את אותו האור שקיים אצל כל האחרים. אלא המשרתים של המלך מביאים לו אור אחר. ואז, דווקא במצב החשוך הזה, הוא מתחיל לראות שזהו לא חושך, אלא אור גדול, רק מסוג אחר, אור חדש! זוהי רמה חדשה, עולם חדש.

הוא גדל הודות לכך שבמשך כל עשרים השנים האלה הוא עבד במרתף, ולא סתם חיכה לרגע שבו ישחררו אותו. כל רגע הוא נאלץ להשקיע מאמצים, ולכן הרגע הזה עבר ובא הרגע הבא. כך הוא חיבר את כל הרגעים.

ולאחר שהוא סיים את כל הצעדים האלה, הוא הפך את החושך לאור. וכל הבעיות והייסורים שהוא חווה, הפכו למילוי המתאים לבורא, שנותן אותם לאדם, שעכשיו כבר מסוגל להבין ולהרגיש אותו, ומסוגל ליהנות מכל העושר והמילוי שלו, כמו הבורא, ולא כמו שאר בני האדם.

כלומר, בזכות החושך והמאמצים, האדם צריך לגדול עד לכזה מצב, שבו הוא יבין ממה באמת נהנה הבורא, ובמה הוא רוצה ליהנות את האדם. וכך הוא יוצא החוצה מתוך המרתף.

אך הוא יוצא לעולם אחר, לעולם שלו, לדרגה חדשה שהולמת את בן המלך. ולא כמו כל בני האדם שמסביב, שבהם הוא היה מקנא פעם. כל המרירות והייסורים שהוא חווה ביחס לעולם הזה, הם דווקא שעזרו לו להתנתק ממנו, להכיר את היחס שלו לבורא ולהפוך את היחס הזה, למעלה מהדעת, מרע לטוב.

עכשיו הוא מבין מה מיוחד דווקא בעושר הזה של המלך, ולא באותם התענוגים האפסיים, שבהם מתמלאים תושבי העיר, תושבי העולם הזה. התענוג האמיתי הוא בהשפעה ולא בקבלה של פירורים כלשהם, שבהם מתנחמים כל השאר, כל אלו המשוטטים ברחובות העיר.

מתוך שיעור על איגרת של בעל הסולם, 11.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
שני הקטבים של העולם
במחילה החשוכה עם אור הנר
אל תפחדו מחשכת המרתף!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/AI6dv

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest