דף הבית / כללי / אומנות ותכונת ההשפעה

אומנות ותכונת ההשפעה

photo_rav_gh70_005l.gif

שאלה: בתשובתך לשאלה האם יצירות אמנות הן רוחניות, ענית שכל האמנות נוצרה מתוך רצון האדם להתבטא, כלומר שהרצון לכבוד של האדם דוחף אותו לבטא את עצמו, להראות את עצמו ולהציג את תפיסתו, אפילו לעצמו. יחד עם זאת אמרת שהרצון לא יכול להיות רע, אם הלבשת עליו את הכוונה על מנת להשפיע. האם תוכל להסביר זאת?
תשובה: כדי שתוכל לרכוש את הכוונה על מנת להשפיע עליך לעסוק בחוכמת הקבלה לפחות 3 שנים ואז תרכוש את תכונת ההשפעה בעזרת האור העליון. אין אמצעי אחר לשנות את הכוונה האגואיסטית המקורית לכוונה רוחנית.

שאלה: יחסי האומן והקהל בנויים על קשר של מילוי הדדי. האומן נותן את כולו לקהל ובתמורה מקבל ממנו מחיאות כפיים – מילוי. כשהקהל מוחא כפיים לאומן הוא נותן לו את האהבה שלו ובתמורה מקבל תענוג מההופעה. זהו קשר הדדי אך אגואיסטי. האם כך אנחנו צריכים להיות בחיבור עם הבורא?
תשובה: ביחסים מסוג זה אנחנו רק מתחלפים בסוגי התענוגים. אבל כדי להיות בחיבור עם הבורא עלינו להיות דומים לו בתכונת ההשפעה, כי רק במידה שנהיה דומים לבורא, נוכל להיות בקשר עמו!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/bwPFv

One comment

  1. עה<מהבעש"ט> [שמעתי בשם מורי] איך יתפלל על שונאו, והתועלת היא זה כי שבע יפול צדיק וקם, ר"ל בז' ספירות נתגלגל נר"ן שלו. דהיינו נפש הם עבדים והבהמות שלו. ורוח היא אשתו, והדיבור הוא ג"כ זווג שבפה שנק' אשתו, זכה עזר לא זכה כנגדו, דהיינו שפגם בדבורו כגון לה"ר וכיוצא [מזה] נעשו <ממנו> אנשים שונאיו המדברים עליו. ופגם שבמוח במחשבה גורם שיש לו צער מבניו. ובנפש ג"כ אם פגם במעשיו ובעובדא גורם לו צער מעבדיו ובהמתו. ובכל הספירות יכול להעלות נר"נ, משא"כ בספירה שביעית, היא במלכות, ומשם יונקים הקליפות נוגה קשה לו להעלות נר"נ שם. נמצא <אויבים> [שונאיו] שבאו <לו> ע"י פגם הדיבור צריך לתקנם להעלותם ע"י דיבור התפלה, ובאם לאו, שדוחה אותם, נעשו יותר שונאים ע"י עביות וחומריות. לכך גם ענוש לצדיק לא טוב, כי הוא רוחו של צדיק עצמו. לכך צריך להתפלל על שונאיו לתקנם ולהעלותם, וע"י התפלה נמתק בשרשו ומוציא מהם רוחו, ומה שנשאר בהם הם כלים מאליהם, ישמע חכם ויוסיף לקח [ודפח"ח].וזהו ענין מעלת מרע"ה שהעלה ותיקן דבורו, ותחלה היו צאן שהיה רועה אותן, ואחר כך בגלגול נעשו תלמידיו שנתן להם התורה ולמד עמהן וכו' [ודפח"ח].

    —–  מקורות ומראה מקומות  —–בפ"י, קו"א קכו, דכי שבע גו' – משלי כד, טז. זכה עזר כו' – יבמות סג, א. במלכות ומשם כו' – ע"ח שמ"א פ"ב. גם ענוש גו' – משלי יז, כו. הם כלים מאליהם – גיטין ז, א. ישמע חכם גו' – משלי א, ה.—–  הערות וציונים  —–דרוש זה הובא ג"כ בצ"פ פ' שמות ז, ד (מ, א) בשנויים קלים וכמה הוספות.איך יתפלל על שונאו – ראה לעיל סי' יח ובהערות שם.נר"ן – למבואר לקמן שהם כנגד מחשבה דיבור ומעשה ראה זו"ח יתרו לד, ב. תקו"ז תכ"ב סח, סע"ב.ורוח הוא אשתו – בצ"פ: והרוח ממללא הוא הדיבור.והדיבור הוא ג"כ כו' – בצ"פ: ונודע כי הדיבור נקרא זוו"ג וז"ש חז"ל (כתובות יג, א) ראוה מדברת וכו' (ראה ע"ח שט"ז ספ"ד, וראה לעיל סי' לב-ב), א"כ אשתו היא רוח ג"כ, זכה כו'.ופגם שבמוח במחשבה – בצ"פ: הנשמה שוכנת במוח שמזה נעשה טיפה זרעית והם מבניו (להעיר מזח"א קפא, ב והג' החיד"א שם) ואם פגם במחשבה שבמוח כו'.ומשם יונקים הק"נ – ראה ע"ח שמ"א פ"ב ושמ"ט פ"ג.צריך לתקנם כו' – בצ"פ: לכן צריך להעלותן ולתקנם ע"י דיבור התפלה להתפלל עליהם שישובו ויתוקנו, וכמו שאיתא בש"ס דברכות (י, א) דר' מאיר וברוריא אתתיה יתמו חטאים (תהלים קד, לה) ולא חוטאים, ואם אינו עושה כך רק שדוחה אותן נעשו חומריות ועב יותר ושונאים אותו יותר, וזהו שאמרו חז"ל (ברכות ז, א) ענוש לצדיק לא טוב.וזהו ענין כו' – בצ"פ כלל כל זה בדברי הבעש"ט, ובזה מובן מש"כ כאן בסופו ודפח"ח

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest