דף הבית / אהבה / אהבה לא אנוכית

אהבה לא אנוכית

כנס בסוצ'י. שיעור מס' 4.

שאלה: האם צריך להיות בין החברים קשר הדומה לקשר בין אימא וילד?

תשובתי: כן, זהו קשר פנימי מיוחד בינך לבין החברים, שמשפיע על הרגשות העמוקים ביותר שלך, על ההבנה, על היחס למטרה.

הערה: לרוב יוצא כך, שאפילו אם אני מפגין כלפי מישהו דאגה פנימית, אז אני לא מקבל ממנו את אותו הדבר בתשובה. יוצא, שנוצר איזה שהוא קשר מוזר.

תשובתי: לא מקבל, נוּ, אז מה? בשום מקום לא נאמר שהחבר חייב לאהוב אותי. אהבה, זה כזה רגש, שאם אני אוהב את החבר, אז אני מאושר. אבל לא שאוהבים אותי וטוב לי.

אסור לבוא לחברים בטענה ובתביעה על כך, שהם, כפי שנדמה לך, מזלזלים בך. אסור. הטענות הללו צריכות להיות מופנות כלפי הבורא ולא כלפי החברים. אתה תמיד מדבר עם הבורא ולא עם החברים. זוהי בעיה, שאנחנו שוכחים עליה.

מתוך שיעור מס' 4 בכנס בסוצ'י, 14.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לאהוב את החבר יותר מהבן שלי
שלושה מרכיבים של מנגנון מתואם היטב
אהבת חברים – העושר המשותף שלנו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ZXaHP

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest