דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אהבה ונזק – זה לא הולך ביחד

אהבה ונזק – זה לא הולך ביחד

בעלי ההשגה הרוחנית יודעים את חוקי הבריאה ומבינים את הטבע של המון העם. יש להם לא רק ידע, אלא גם ניסיון, מתוך התפתחותם הפרטית, שגם היא החלה מדרגת הדומם, הדרגה הנמוכה ביותר. הם עברו תיקונים פנימיים, למדו על שיתוף פעולה, על ויתורים, על אהבה, ורכשו את הכלים הנחוצים כדי לדאוג להמונים. הם פועלים מתוך ערבות לטובת העם, ולא לטובת עצמם, מפני שהם חיים בטבע אחר, בטבע רוחני.

שאלה: מה הם רוצים להשיג מתוך הדאגה שלהם לעולם?

תשובתי: הם רוצים, מה שנקרא, "לחנך את הנער על פי דרכו". דווקא על פי הדרך שלו, אבל לחנך, כלומר, לקדם אותו בהדרגה, לא בדרך הייסורים, אלא באמצעות לימוד, הסברים ודוגמאות. החכמים הללו מבצעים את העבודה העיקרית. הם מושכים את האור, וההמונים מקבלים את התועלת מכך.

היום ההמונים סובלים: מישהו אחד נשאר ללא עבודה, מישהו אחר רעב, מישהו חולה, מישהו סובל מבעיות במשפחה, עם הילדים וכן הלאה. והחכמים מושכים את המאור המחזיר למוטב ומלמדים את העם בדרגה הפשוטה והנגישה, ובזכות זה האור זורם אל ההמונים ומתקן אותם.

בסופו של דבר, העם מקבל את אורות הנפש והרוח, ואילו האורות: נשמה, חיה ויחידה, נשארים אצל החכמים בדרגותיהם הגבוהות, בהתאם לערך ההפוך בין האורות והכלים.

בצורה כזאת, ההמונים מקבלים מילוי שתואם במדויק לרצונות שלהם. האנשים רוצים שיהיו להם ילדים טובים, רווחה במשפחה, פנסיה, בריאות, מגורים, תחביבים, חופשה וכדומה. אין להם רצונות מדרגה אחרת, וגם אין להם שום צורך בהם.

רק לאחר מכן, עם התפתחות כל התהליך הכללי, ההמונים יתחילו להצטרף אל החכמים, ואז תתבצע ההתכללות ההדדית. ושוב, באופן פאסיבי מצידם.

בצורה כזאת, הגדולים יורדים כדי לשרת את העם, אבל לא יורדים פנימית. דווקא המדרגה הגבוהה שלהם מאפשרת להם למשוך את ההמונים למעלה, מדרגה אחר מדרגה.

שאלה: האם אין כאן סכנה שהם יגרמו להם נזק, מבלי להתכוון?

תשובתי: האם אם אוהבת יכולה להזיק לתינוק שלה? הרי אנחנו לא מציבים שוטר ליד כל אמא. זהו הטבע האימהי, לדאוג לתינוק שלה. והיא לא סתם דואגת, אלא כלולה מהרצונות שלו. האם אחרי כל זה היא יכולה להזיק לו? הרי כל המחשבות שלה מרוכזות רק על: איך לגרום לו תענוג, איך לעשות את הכול בצורה הטובה ביותר עבורו: הדייסה, הטמפרטורה בחדר, הבקבוק… היא לא מתנתקת לרגע מאותו הגל של האהבה.

כך גם לעליון אין רצונות משלו. הוא מקבל רצונות מהתחתון ועובד עליהם. האהבה מחייבת אותו לעשות רק את מה שטוב לאהוּב שלו. הרי אני יכול לאהוב או אותו או את עצמי. ואם אני אוהב את הזולת, אני מתעלה מעל לאהבה העצמית. את כל מה שיש לי אני מעמיד לשירותו, ולעצמי אני משאיר רק את ההכרחיות.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החירות", 03.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אחרי רבים להטות
ללכת אחרי הרוב
חלוקת היגיעה הרוחנית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Fc4Dk

One comment

  1. תודה על האהבה!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest