אדם נולד בשמחה

כנס הערבה. שיעור מס' 1

אנחנו חייבים להיות מאוד שמחים מכך שהגענו לעבודה החשובה ביותר, לבירור החשוב ביותר שנמצא בכלל בכל העולמות, אפילו הרוחניים. כמו שכותב גם בעל הסולם, שאין רגע יותר משמח בחיי האדם, מהרגע שהוא מגלה שהוא לא מסוגל לצאת מתוך האגו שלו, ושאין לו שום תרופה, ואז הוא מגיע לצעקה הראשונה לבורא. הצעקה הראשונה הזאת, זוהי לידה. אנחנו רואים איך תינוק יוצא מהאמא, קודם כל בצעקה. והצעקה הראשונה לבורא, זה נקרא שנולד "אדם".

נקווה מאוד שנגיע לצעקה הזאת, כדי שאנחנו נהיה כבר "אדם". ולכן המאמצים להגיע לזה נקראים צירי לידה. ואנחנו צריכים להיות שמחים שהגענו לזה. כי מי מגיע אל צירי הלידה האלה? ולכן כל החיפושים המשותפים האלה, יחד. אם תתחבק עם האחרים ותתחיל להתעמק בכוונה, במי אתה, ובמה אתה, אז אתה תראה עד כמה זה מגביר לך את עוצמת הבירור.

צריכים להיות שמחים ורציניים יחד. אבל השמחה חייבת להיות שמחה מהמעמד ומהתפקיד, מזה באמת מתחילים חיים רוחניים. כמו שאנחנו שמחים כשתינוק נולד, למרות שהתינוק עצמו בוכה וצועק, כך ה"אדם" שבנו שמח, כלומר מי שהיה בבירורים ועשה את הדברים, והתינוק שעכשיו נולד, ודאי שהוא עדיין נמצא במאמצים, בתסכולים, ומרגיש הפרעות. שניהם צריכים להיות יחד.

מתוך שיעור מס' 1 בכנס הערבה, 23.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
השער האחרון
לשים את הקלפים על השולחן
ים סוף כבר נמצא לרגלינו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/8aJ24

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest