דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / "אדם", הוא מי שמסוגל להרגיש את הבורא

"אדם", הוא מי שמסוגל להרגיש את הבורא

מיכאל לייטמן

האדם מתחיל את דרכו כחיה קטנה שמרגישה רק שטוב או רע לה. כך הוא מרגיש את האור בתוך הכלי, בתוך הרצון שלו.

בהדרגה מתחילות להתגלות בו רשימות (נתונים אינפורמטיביים), שמביאות אותו לנתח את המצבים שהוא חווה לא רק על פי אמות המידה של "טוב ורע", אלא גם על פי אמות המידה של "אמת ושקר".

"טוב ורע" – זו ההרגשה הטבעית של הנברא. כל אחת מצורות הקיום בבריאה מגיבה להשפעה רעה או טובה: מתכווצת או מתרחבת, כמו הדומם; נפתחת או נסגרת, כמו פרח; חיה או מתה, כמו חיה. זו התגובה הטבעית של החומר למציאות האור או להיעדרו.

כאשר הנברא מתחיל לגלות את התלות שלו בסביבה ולחבר לסביבה את ההבחנות הרגשיות של "טוב ורע", מתחילה להופיע בו הרגשה הנוספת: "אמת ושקר".

נולדות בו שתי גישות שונות (בדיקות) למצבו, מצב שמתחיל להיות תלוי באחד משניים:

  • בסביבה,
  • בו אישית.

עלינו להעריך את המושגים "אמת ושקר" ביחס לשלום הכלל, ואילו את המושגים "טוב ורע" (מר ומתוק), ביחס לשלומנו האישי.

בירור זה בין הרצונות (כלים) החיצוניים והפנימיים, מפתח בנו את דרגת ה"מדבר", את האדם, הדומה לבורא.

האדם נבדל מבהמה שבתוכו בכך שהוא יוצא "החוצה" עם רגשותיו, אל החברה הסובבת אותו.

אדם, הוא מי שמסוגל להרגיש את הבורא, את העליון – זה מה שנמצא מחוץ לגוף, ואילו החברה, הסביבה או הבורא, הם היינו הך. זאת, מפני שהאגו שלנו מתייחס בצורה זהה לכל מה שנמצא מחוץ לנו.

ולכן ההרגשה של מה שנמצא במחוצה לי ביחס להרגשת ה"אני", היא שמבדילה בין ההתפתחות הרוחנית לבין ההתפתחות הגשמית.

מתוך ההכנה לשיעור, 25.11.2009

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/SRO2J

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest