אגואיזם: מעוף שנפסק

כנס הקבלה העולמי במוסקבה, שיעור מס' 1

משך אלפי שנים התקדמנו במידת גדילתו האיטית של האגואיזם, ובהתאם אליו פיתחנו את החברה, הטכנולוגיה וכל מיני המדעים.

אחר כך, בתקופת הרנסנס, החלה עלייה יותר חדה, שהשׂיגה את פסגתה בדורנו, בחברה הצרכנית.

וכשהאגואיזם הזה השיג גודל מסוים, הוא פתאום ננעל, "פסק ממעופו", והתרשים שלו מתפתח עכשיו בקו אופקי. יותר הוא לא יגדל.

במצב הזה האנושות מתחילה להרגיש דיכאון, מאחר ואינה רואה במה עוד היא יכולה למלא את עצמה. קודם לכן, כשהיינו בשלבי הביניים של התפתחותנו, תמיד שאפנו למשהו גדול יותר. כל פעם המצב הבא היה נדמה לנו כטוב יותר מהמצב הנוכחי ורצינו להשיג משהו. הולדנו ילדים בתקווה שיהיה להם טוב יותר מאשר לנו, שעולמם יהיה נעלה יותר, חכם יותר וכולי.

אך היום אנחנו לא רוצים להוליד ילדים, מפני שלא רואים, במה חייהם יהיו טובים יותר. אנחנו מרגישים שלאגואיזם אין לשם מה לגדול יותר. אנחנו אפילו מתחילים לקפל את תוכניות החלל האמביציוזיות שלנו. הכל הולך ופוחת.

מעבר לכך, המקורות, המשאבים, אינם מאפשרים לנו להתפתח לפי מסלול חופשי. אנחנו מתחילים לרוקן את עצמנו, גם מנקודת מבטה של האנרגיה, של המשאבים, וגם מנקודת המבט של הפוטנציאל הפנימי שלנו. אין לנו לאן לגדול, אין מה להשיג. "לא בא לנו שום דבר".

יותר מ – 50% מבני האדם בעולם מרגישים צורה זו או אחרת של מצב דיכאוני. כבר לא מדובר על סמים, טרור, גירושין, דחייה וזרות הדדיים או קונפליקטים בין ילדים והורים. כל אלה הם סימפטומים, סימנים לכך שהאגואיזם מתחיל "לדעוך". הוא כבר אינו יכול למלא את עצמו ברמה הנוכחית, בכדור הארץ הקטן שלנו.

רצונות אגואיסטיים מורכבים משתי קבוצות:

1. אוכל, מין, משפחה. אלה הם רצונות טבעיים, הם פועלים בכל אדם ובבהמות.
2. עושר, שליטה וכבוד, ומושׂכלות. אלה הם רצונות אנושיים, חברתיים.

והנה בימינו, גם הרצונות האלה וגם הרצונות האלה לא גדֵלים יותר. הם כאילו השיגו את המקסימום שלהם, את הפסגה, ובינתיים עומדים באותה רמה.

עוד מעט הם יתחילו לרדת. האדם לא יצטרך את כל זה, הוא יתחיל להיפטר מה"כיבושים" שלו, להתרוקן פנימית, מפני שרצונות ומילויים חדשים אינם נראים באופק. בעולם שלנו ששת הרצונות האלה מרוקנים את עצמם, וזוהי גם כן אחת הסיבות, אחד המרכיבים, שדוחפים אותנו למעבר של המחסום, אותה המחיצה בין העולמות. הם דוחפים אותנו מאחור על ידי יסורים.

מתוך שיעור מס' 1 בכנס מוסקבה, 10.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לחיות לפי חוקים אחרים
רגע האמת
משום מה לא בא לי על כלום…