אבות ובנים

"ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר ה' את משה בהר  סיני: ואלה שמות בני אהרן הבכר נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר: אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן: וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהיה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם: (במדבר, ג', א'-ד').

נדב ואביהוא רצו לעשות את המעשה הקדוש ביותר אבל לא הוכנו אליו, לכן המעשה עצמו גרם למותם, כי זה לא בני אדם, אלא תכונות.

צריך להסתכל על הכול בצורה פשוטה. נניח שאנחנו מרכיבים איזו מכונה או מתקן שמורכבים ממגוון רחב של פריטים. צריך לעצב, ליצור, להטביע, לחתוך, לצבוע, להדביק אותם ועוד פעולות נוספות. אותו הדבר מתרחש גם בעבודה הרוחנית. תיקון התכונות "נדב ואביהוא" הוא בזה שהם יישרפו באש, למרות שאצו קדימה.

לכן צריך לקבל את התורה לא כטרגדיה שמספרת על ייסורים של בני אדם, אלא כספר הדרכה של התיקון הרוחני. נניח שיש לנו קבוצה המורכבת מעשרה אנשים, עשר תכונות פנימיות שמקושרות הדדית ביניהן. ביניהן יש כאלה תכונות שצריך לשרוף, להרוג, לחתוך, להדביק וכולי. כתוצאה מכל זה נקבל מעגל מכל התכונות שלנו.

שאלה: כלומר אנחנו מסלקים את כל מה שמיותר?

תשובתי: זה אפילו לא מיותר, מאחר וצריך להתגלות באיזה שהן צורות חדשות.

שאלה: לנדב ואביהוא לא היו ילדים, לכן לאחר מותם אלעזר ואיתמר היו צריכים לעזור לאהרון. אבל אם לבנים הבכורים היו ילדים, אז הם היו משרתים ליד אהרון?

תשובתי: אם לנדב ואביהוא היו ילדים, אז צריך היה לגדל אותם, כלומר להעלות את מה שנשאר מתכונות "נדב ואביהוא" לדרגת חג"ת, מפני שאבות ובנים זה שתי מדרגות צמודות. בהחלט אפשרי שבמקרה הזה היה צריך להחליף פרצוף אחד באחר, יש לנו דוגמאות כאלה. אבל אז נדב ואביהוא לא היו אותן התכונות שאותן הם מהווים, הם אפילו לא היו נקראים בשמות האלה. אם הייתה להם המשכיות, הם היו מהווים מדרגות רגילות: אבות – בנים, אבות – בנים – נכדים.

אבל העיקרון עצמו של העבודה הרוחנית הוא מאוד פשוט: באיחוד להשיג תכונה של השפעה הדדית, שבתוכה מתגלה הבורא.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 31.12.2014

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/BINjo

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest