בעולם הרוחני לא קיימת עייפות!

כנס חרקוב. שיעור מס' 2.

שאלה: אמרת, שאין כזה מושג "עייפות". איך אפשר לכוון את עצמנו למטרה, כדי להפוך למנוע נצחי?

תשובתי: זה תלוי רק בחשיבות המטרה. למעשה, עייפות אינה קיימת.

בעולם שלנו קיים מצב כזה. נניח, שיש לך ילד קטן ואתה 24 שעות עסוק בו, יום ולילה: אוכל, חיתולים וכל השאר. ברור, שזו עבודה קשה מאוד. אבל זוהי עייפות פיזית בעולם שלנו.

ובעולם הרוחני, אם אדם הולך קדימה, אז הוא מקבל הזנה מהאור ואינו מתעייף. זה לא אומר שהוא בכלל לא ישֵן, לא אוכל וכולי, הוא צריך לעשות את כל זה. אבל ניתוק, עייפות נפשית, לא קיימת אצלו. ודאי שהוא יישן מבחינה פיזיולוגית, אבל רק כשזה באמת יהיה הכרחי לגוף שלו.

כלומר אם אנחנו נטענים על ידי האור העליון, כל הזמן מחפשים באיזה אופן להיות מכוונים בצורה מקסימלית, אופטימלית ישר אליו, אז במקרה כזה אנחנו תמיד מספקים לעצמנו צרכים פיזיולוגיים נורמאליים נטו: קלוריות, שינה וכדומה. כל זה יהיה בכמות נורמלית ולא תהיינה עם זה שום בעיות. אבל על זה צריך להקפיד! במקרה כזה המקובלים אומרים על האדם, שדרושות לו 60 נשימות בזמן השינה.

אנחנו נמצאים בשדה של כוחות. נדמה לכם שזו יכולה להיות מיסטיקה, אבל למעשה זהו מדע, פיזיקה, וקטורים: באיזה אופן אני מכוון לשדה הזה, בריבוע שהפוך פרופורציונלית למרחק בינינו, כלומר הכיוון, זווית הכיוון, באופן כזה אני קולט ממנו אנרגיה. הכול ממומש לפי אותם החוקים, שלפיהם אנחנו משתפים פעולה גם בעולם משלנו עם איזו אנרגיה, למשל קרינה.

אבל שוב אנחנו נתקלים בבעיית הערבות, האם החברים שלך יתמכו בך? מפני שהאדם בשנייה אחת מאבד את הכיוון, אחת, ושום דבר לא עובד, ברגע אחד הוא מוצא את עצמו באיזה מרחב לא מובן! וכאן מתחילות להשפיע עליו כל מיני הפרעות חיצוניות טיפשיות וצרות אופק וזה הכול.

לכן הדבר העיקרי ביותר, זה ליצור בקבוצה את הצורך של התמיכה הקבועה של כל אחד מאיתנו. אחרי זה אין מה לפחד, אתם תמיד תצליחו.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס חרקוב, 17.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
משיגים איחוד
לבעור בעבודה הרוחנית
לא קיימת עייפות פיזית…