קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האנשים יוצאים לרחוב ודורשים שוויון וצדק, והם משוכנעים שהם יכולים להשיג זאת. כיצד להסביר להם שהם לא יוכלו להשיג את מה שהם רוצים על ידי כוח, אלא רק דרך החינוך, החיבור והערבות?
תשובתי: בשבילם צדק חברתי זה לבוא ולשדוד את כל הטייקונים ולחלק את כל מה שיש בכספות שלהם. "בואו נתנפל על העשירים ונגמור אותם".
ואנחנו אומרים: לא, קודם כל, צריכים להבין מה הסיבה לכל מה שקורה לנו. המגמה הזאת קיימת בכל העולם, וזה לא סתם עניין של פער בין עשירים ועניים, אלא זהו מולטי משבר רב תחומי. בואו נבין מהו המשבר הזה. הרי אתם בעצמכם רואים שלא ניתן להשיג דבר על ידי מהפכות וחלוקה מלאכותית של המשאבים. הדוגמאות הבולטות לכך הן מצרים של היום, רוסיה של המאה הקודמת והקיבוצים בישראל. אם תמשיך ללכת בדרך הזאת, לעולם לא תצליח.
ולכן התשובה שלנו היא החיבור. במיוחד אם מדברים היום על צדק ועל יושר. איך מתחברים? – בואו נלמד את הנושא, בואו נלמד איך לעשות את זה נכון. אם היוזמות שלנו מכוונות לצדק, שוויון ואיזון כללי, איך נוכל לממש אותן ללא חיבור בין בני אדם? במקרה כזה האמצעי שלך לא מתאים למשימה שאתה מציב בפניך.
אתה רוצה לעשות את כולם שווים? – תשתמש באמצעי המתאים לשם כך. אחרת, אתה עם אלף האנשים שלך רוצה ללכת ולעשות את הצדק החברתי שלך, אך ישנה קבוצה אחרת של אלפיים איש, והם רוצים צדק חברתי משלהם, וכן הלאה. ואז מגיע הצבא ומגיעה הממשלה וההסתדרות והטייקונים, והשונאים שנמצאים סביב הגבולות שלך, וכל אחד רוצה את הצדק שלו.
נו, אז איך כל זה ייגמר? מה אתה מציע לעשות עכשיו? האם אתה יכול להגיע למטרה מבלי לאזן את כל הניגודים, מבלי להגיע לערבות? האם ניתן לבנות משהו יציב מבלי שנבין שכולנו תלויים זה בזה וצריכים לתמוך זה בזה? רק מתוך הערבות הזאת אנחנו נגלה את הצדק.
אי אפשר סתם כך לחלק את הכסף למישהו. זה נקרא צדק?! צריך להיות קונצנזוס חברתי, הסכמה חברתית. ולכן אנחנו אומרים: קודם כל, צריך להתחיל בדיון, לקחת בחשבון את האינטרסים של כולם, להתחבר. ערבות הדדית – זה מה שאנחנו צריכים. אם נגיע אליה, נוכל להתקדם הלאה. ועד אז, מחכים לנו רק סכסוכים וחיכוכים.
שאלה: כן, זה נשמע הגיוני. אבל עדיין הגישה הזאת של חיבור וערבות נשמעת קצת אוורירית. לא ברור איך לממש את זה…
תשובתי: סימן שבינתיים אתה לא יכול לשכנע את האנשים שבלי התנאי הזה אי אפשר לגשת לשום דבר אחר. סימן שאתה בעצמך לא ביררת את זה לעצמך ולא הצגת את זה לאחרים כיסוד מוצק, שבלעדיו לא נוכל לבנות דבר.
נניח שכולם רוצים לסתור את דבריך. אתה חייב להדגיש רק את התנאי הזה: לא נצליח ללא הסכמה הדדית מלאה על כך שכל אחד תלוי בכולם וכולם תלויים בכל אחד. כשכולנו נסכים על אותם העקרונות המשותפים, נוכל למצוא את הפיתרון הנכון.
לא משנה מה אנחנו רוצים: צדק חברתי, שוויון, הדדיות, חיבור – כל זה אפשרי רק בתנאי שכולנו נתאסף סביב שולחן עגול, רק אם כל העם יתיישב סביבו וכל אחד יסכים עם כולם. בלי זה לא נצליח.
הם יכולים להגיד "אבל זה בלתי אפשרי!". אני לא יודע, בינתיים אף אחד לא ניסה את זה. אבל כך או אחרת, בלי זה יעבדו רק שיטות דיקטטוריות.
זה באמת בלתי אפשרי, אבל רק מפני שחסר לנו החינוך, חסרה השפעת הסביבה. אנחנו חייבים לבנות אותה. ולכן אנחנו חייבים לגשת להפצה בכל המדינה ולהסביר לעם מהי ערבות הדדית וכיצד מגיעים אליה. צריכים להפעיל את כלי התקשורת, להשתמש בכל ערוצי ההשפעה האפשריים ולהראות לכל אחד שזה הדבר החשוב ביותר עבורנו. זה נקרא "החינוך האינטגרלי", שבזכותו נוכל להגיע להסכמה, לחיבור, להבנה הדדית, ומשם נוכל להמשיך הלאה.
צריך לבנות בהדרגה את השלבים של הדרך ולהוכיח לאנשים שלא ניתן להגיע לצדק חברתי בצורה אחרת. ללא הקדם החינוך, לא נוכל לממש את הערבות. הרי האנשים צריכים להיות מוכנים אליה מבפנים.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום בעולם", 10.10.2011
ידיעות קודמות בנושא:
למה אנחנו לא יכולים להירגע
יצאתם להפגנה? – קבלו דואר!
העולם מתעורר
