שאלה: למה אתה משווה את העלייה לערבות לפתח צר שעוד צריכים למצוא אותו? האם לעֵרוב אינו אומר למחוק את כל הגבולות והמכשולים, לתת הכול, ולא לחפשׂ איזו נקודה אחת?
תשובתי: המעבר בין שני העולמות הוא תמיד צר. זה כמו לידה, כמו יציאה מהרחם של אימא אל האור. אנחנו כאילו עוברים דרך צמצום של אסונות תחת לחץ של "צירי לידה". וזוהי אותה הנקודה הקטנה שאנחנו מרחיבים כדי שתהפוך למָעָבר צר.
חוץ מזה, הערבות זהו ריכוז חזק ביותר של מחשבות, רצונות, תשוקות, כוונות ומטרות של האדם, כשהוא פתאום רואה שכולם מתאחדים ומגלים את התלות באדם הקרוב אליהם. דווקא באדם הקרוב ולא בהרבה אנשים קרובים. כי הכול מתכווץ ונדחס לאחד שלם ויחיד. הנקודה הזאת פותחת לנו פתח לעולם אין סוף, אך לשם כך כולנו יחד צריכים לעבור דרכו.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 17.10.2010
ידיעות קודמות בנושא:
פתח בקיר
הזכייה הגדולה ביותר