תפנית קטנה אל האושר

שאלה: איך להתמודד עם נטיות להתאבדות אצל ילד?

תשובתי: הנטיות להתאבדות אצל ילדים מטופלות רק בקולקטיב טוב. ללא קולקטיב מתרחש בידוד יותר ויותר גדול של הילד והתכנסות בתוך עצמו. כי זה הכול פסיכולוגיה: החיים נראים חסרי טעם ומיותרים, הכול קורס, מסביב רק חוסר מוצא.

מהמצב הזה ועד לאושר, דרושה בסך הכול תפנית אחת קטנה. אבל מי יעשה אותה? בזה כל הבעיה. אני סבור, שרק קולקטיב מסוגל לזה.

חשוב מאוד לפתח בילד איזה שהם תחביבים. בזמנו ההורים שלי כל הזמן הכניסו אותי לכל מיני חוגים.

תחילה הם קנו לי מצלמה טובה עם עדשת הגדלה ונתנו כסף לסרט צילום ולאביזרי צילום נוספים. אני התעניינתי בזה מאוד. לפני כן הם נתנו לי במתנה אופניים ואנחנו רכבנו הרבה פעמים עם החברים מחוץ לעיר. אחר כך היה טניס שולחן, אחר כך אתלטיקה קלה, שבה זכיתי בדרג א'.

כלומר, הם כל הזמן משכו אותי לכל מיני עיסוקים. מה גם, שאני אף פעם לא הייתי לבד, אלא לפחות עם עוד חבר או כמה חברים.

אני סבור, שדווקא כך צריך לנהוג. הילד לא צריך לשבת בבית, צריך להיות אצלו חוץ מבית הספר עוד מעגל של חברים. אם משהו לא מסתדר בבית הספר, אז זה יסתדר ויצליח במקום אחר. נניח, בחוג לריקוד או כדור עף.

הכי טוב, זה סוג של ספורט קבוצתי. כאשר אתה יוצא לתחרויות "אחד על אחד", כמו ריצה לכל מיני מרחקים, זה לא כל כך טוב. הרבה יותר יעיל זה טניס או סוגי ספורט קבוצתיים. צריך בהכרח להעסיק את הילד במשהו.

אתם אפילו יכולים לסכם עם כמה משפחות אחרות ויחד לארגן חוגים למעגל של עשרה עד חמישה עשר ילדים, לשׂכור מדריכים שיעזרו לכם בזה. עבור תשלום לא גדול מכל אחד אפשר לארגן חוג טוב מאוד.

מתוך התוכנית "שיחות עם מיכאל לייטמן", 11.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
במעגל של חברים
בני הנוער ב"שחייה חופשית"
בעיות של הנוער