קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ידיעה: האנושות הגיעה לשיא עוצמתה בשנות השישים של המאה העשרים, הגיבור העולמי היה המדען הפיזיקאי – להיות חכם נחשב לדבר אופנתי.
כבר בשנות השבעים האופנה למדעי הטבע, למדעים הטכנולוגיים ולצורת החשיבה המדעית התחילה בהדרגה להשתנות והתחילה הכמיהה לידע אזוטרי, למיסטיקה ולתורות המזרח. הרציונליות והפוזיטיביות שהיו אופייניות למדע התחילו להתערער ממש.
במדינות הקפיטליסטיות המובילות של אותם הזמנים, לראשונה בהיסטוריה האנושית צרכי היומיום הבסיסיים (הטבעיים וההגיוניים) של התושבים באו על סיפוקם. עד אז העוני היה נחלתם של פשוטי העם.
מודל ההתפתחות שמבוסס על סיפוק הצרכים הרגילים של האנשים תמורת הכסף שהם הרוויחו, מיצה את עצמו. לאנשים לא היה תזרים מזומנים, לכן גם צרכיהם לא התפתחו. במדינות המפותחות נפסק גידול האוכלוסין והעסקים יכלו להתפתח רק אם האוכלוסייה תגדל.
בהמשך האדם היה אמור לתהות על שאלת מטרת החיים. אבל ה"ביזנס" הקדים אותה, הוא התחיל לייצר צרכים חדשים יותר ויותר ולספק אותם. לבנות סכנות חדשות ולהתגונן מפניהן: מקשקשים, מחיידקים באסלה, מקרינת טלפונים ניידים.
התייחסותי: לפנינו שתי אפשרויות כיצד אפשר להביא את האנושות לשאלה על משמעות החיים שממנה היא התנתקה באמצע המאה העשרים: בדרך ארוכה של ייסורים או בדרך הקצרה של החינוך האינטגרלי. משמעות החיים היא בגילוי הכוח העליון של הטבע, כשהאדם רוכש דרגה עליונה, נצחיות ושלמות.
ידיעות קודמות בנושא:
המצב הסופי
המהפכה הטכנולוגית משנה את החברה
מעידן של צריכה לעידן של מודעות
