דף הבית / קבלה ומדע / חושבים מדע / שאלות על קבלה ומדע

שאלות על קבלה ומדע

שאלה: מהי צורת הבסיס, הצורה היסודית?

תשובתי: כוחות. שני כוחות, כוח המשיכה וכוח הדחייה. אין יותר משני כוחות בטבע.

שאלה: מה אופיה האמיתי של חכמת הקבלה?

תשובתי: איך לאזן את שני הכוחות האלו. כל החכמה היא כדי לאזן את שני הכוחות האלו, להביא אותם לאופטימום, למצב הטוב ביותר. אבל הצורה הזאת של המצב האופטימלי, היא שונה כל פעם בכל מקום.

שאלה: אם אני רוצה ללמוד את חכמת הקבלה או להיות מקובל, רצוי שתהיה לי גישה מדעית?

תשובתי: לא. היא מפתחת בך גם גישה מדעית וגם גישה רגשית, ושתי הגישות האלה מתחברות בה.

לפני 40 שנה היה לי חבר שהיה מתקן עוגבים, הוא סיפר לי לפי איזה חוקים הוא מתקן. הוא נתן לי כל כך הרבה נוסחאות וכל כך הרבה חוקים, וסיפר לי על כל כך הרבה קשרים שיש בתוך זה, ששאלתי אותו "אתה מוסיקאי?", הוא אמר "לא, אני לא מוסיקאי, אני רק מסדר את הכלי הזה שיצאו ממנו הצלילים הנכונים". הוא היה נוסע בכל העולם, כי זה מקצוע נדיר מאוד. אז הבנתי, שמצד אחד זה רגש, מצד שני זה שכל, אלה צלילים ואלה חוקים. הרי בפנים עובד מנוע, מפוח, ויש שם הרבה מאוד צינורות, כשהקוטר והאורך של כל צינור וצינור שונה. זאת אומרת, ראיתי שישנם מקצועות שבהם הדברים האלה דווקא קשורים יחד, במקום שאתה אפילו לא חושב שזה כך. חכמת הקבלה מזכירה לי את זה בהרבה, שם קשורים כל כך הרבה דברים יחד במערכת אחת.

יש לי דוגמה אחרת. אני נסעתי בפעם האחרונה ברכבת כשהייתי בבייג'ין. נסעתי מבייג'ין לשנחאי. שם הרכבת נוסעת במהירות 310 קמ"ש, זה מאוד נוח ולא מורגש כלום. השאלה שלי, לפי מה הם בוחרים מהירות כזאת? כמה זמן האנשים נמצאים בתוך הרכבת? כמה זמן הרכבת הזאת טסה ותופסת את המקום? כמה בלאי נוצר בכל החלקים שלה, כי זו בכל זאת מהירות גבוהה? כמה חשמל היא צורכת במהירות כזאת? כי כמה שיותר מהר היא כנראה צורכת יותר. הם צריכים לעשות הרבה חשבונות. והעיקר בחשבונות האלה הוא: בכמה זמן היא צריכה להעלות את המהירות שלה, כי זה לוקח זמן עד שהיא מגיעה למהירות הזאת, ואם זה מהר זה צורך הרבה חשמל, ואם זה לאט אז היא מפסידה זמן ועוד כל יתר הדברים. וגם כמה זמן לוקח לה להאט. זאת אומרת, יש כאן הרבה חשבונות.

פעם עסקתי בזה, איך לעשות נוסחאות כאלו שהן גם תלויות בבני אדם, אם הם נמצאים ברכבת או במטוס. זה זמן אוויר, זמן שדה תעופה, זה תלוי אם אתה מביא את המטוס רחוק או קרוב, הכול מחושב. וזה הבדל גדול מאוד בהוצאות. לכן כשאתה לוקח נוסחאות כאלה גדולות ואתה מתחיל להכניס אותן לחשבון, אתה רוצה או לא רוצה, אתה חייב להיות בנוסחה של כמה רמות, של העניין האנושי, הבלאי, המהירות, צריכת החשמל, תופעות אקולוגיות למיניהן וכן הלאה.

שאלה: אז איך קושרים אותן?

תשובתי: זה קשה מאוד. אבל אנחנו עושים את זה כמו בבנייה, יש כבר הרבה מקדמים מתוך הניסיון, ואז בצורה כזאת אנחנו בונים. כך גם כאן. אבל אם אני רוצה לעשות את זה בצורה אידאלית, אז רק בחכמת הקבלה אני יכול לעשות זאת. כי שם אני נכנס למערכת אחת, שבמערכת הזאת יש הכול, חינוך, תרבות, קשר בין בני אדם, קשר בין העולמות, קשר עם מזג האוויר והשפעת הסביבה. היא מערכת אחידה, שבה כל המערכות בסופו של דבר מגיעות לחשבון מאוד פשוט: פלוס ומינוס, כוח השפעה וכוח קבלה. ואתה יוצא עם חשבון פשוט מאוד, שאתה יודע בכל רגע ורגע לעשות את הדבר הטוב ביותר, האופטימלי. היא מביאה אותך לחשבון האידיאלי.

שאלה: אז מהרבה מאוד משתנים אתה בסוף מגיע לשני משתנים?

תשובתי: כן. ובין שני המשתנים האלה אתה צריך רק לאזן, פלוס ומינוס ומה שנקרא "מסך", הכוח המאזן ביניהם, זאת חכמת הקבלה. היא נותנת פתרון לכל מה שיש בכל העולמות לא רק בעולם שלנו, בין המדעים שאנחנו יודעים ולא יודעים, כולל האדם, כולל הכול. זאת אומרת, מה שלא תיקח, הכול נכנס שם למשוואה אחת.

מתוך התוכנית "עולמות נפגשים – קבלה ומדע", מס' 37, 6.7.2015

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/yoUPN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest