דף הבית / מהעיתונות / הרב לייטמן ב-Ynet – מי אתה עם ישראל?

הרב לייטמן ב-Ynet – מי אתה עם ישראל?

שלום קוראים יקרים, אני מזמין אתכם לקרוא כתבה שפרסמתי היום ב-Ynet בנושא תפקיד עם ישראל. שוב ושוב אנחנו חווים לחץ ואיום, האנושות חוזרת בקלות ליחס של שנאה כפי שהיה במלחמת העולם השנייה, ושוב אנחנו על הכוונת. מהי הסיבה לתהליך שממנו אנחנו כיהודים, סובלים?

האנושות ניצבת כיום על פרשת דרכים גורלית. מצד אחד – כולם תלויים זה בזה, כמו בכפר גלובלי אחד, ומצד שני – לא רוצים לחיות יחד. זהו מצב בלתי יציב, שלא יוכל להימשך עוד לאורך זמן, ועל האנושות לקבל החלטה איך להתקדם מכאן. כדי להגיע להחלטה הנכונה וגם כדי להבין איך אנחנו, עם ישראל, קשורים לכל הסיפור הזה, עלינו להתחקות אחר מצב דומה שהתרחש בבבל לפני כ-4,000 שנה.

מה מקורנו?

כידוע, אנחנו, עם ישראל, מגיעים מבבל העתיקה. לפני כ-4,000 שנה התקיימה שם ציוויליזציה גדולה שאנשיה הרגישו קשורים זה לזה, חלקו גורל אחד משותף, "כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים".

אלא שלצד התעצמות הקשר בין הבבלים, גדל גם האגו של כל אחד מהם, כלומר, הם התחילו לחפש איך לנצל זה את זה, והתרחקו עד לשנאה. הבבלים הרגישו שהם קשורים זה לזה, אך בו בזמן הטבע האגואיסטי של כל אחד מהם פועל בכיוון ההפוך ומרחיק אותם זה מזה.

הם הרגישו כמו במלחציים, ולא ידעו מה לעשות. הם התחילו לחפש פתרון לבעיה שלהם.

שתי דרכים לפתרון המשבר

החיפוש אחר פתרון למצבם הביא אותם לגבש שתי דעות מנוגדות: האחת – "דעת נמרוד", מושל בבל באותם הימים, והשנייה – "דעת אברהם", חכם בבלי ידוע.

"עד ימי נמרוד היו כל בני אדם שווים ולא התגבר מי מהם למשול על חברו, ונמרוד התחיל להתגבר ולמשול בארץ". נמרוד טען טענה הגיונית כנגד השנאה שהלכה והתגלתה בין הבבלים. הוא אמר שעליהם להתרחב אל מעבר לגבולות בבל, וכשהם יהיו רחוקים מספיק זה מזה, הם יחיו בשלום איש עם רעהו.

אברהם טען שריחוק לא יפתור את הבעיה. הוא הסביר שלפי חוק ההתפתחות שבטבע, על החברה האנושית להגיע לאחדות. אברהם רצה לאחד בין כל הבבלים ולבנות את החברה המושלמת. אך כאשר הוא התחיל להפיץ בקרב הבבלים את שיטתו, שיטת החיבור המחייבת עבודה כנגד האגו של כל אחד, לא רבים התאספו סביבו "התקבצו אליו אלפים ורבבות, ושתל בלבם העיקר הגדול הזה".

יתר האנשים העדיפו להתפזר כעצת נמרוד, בדומה לשכנים שלא מסתדרים זה עם זה, ומתרחקים כדי לא להפריע איש לרעהו. מאותם אנשים התפתחה בהמשך האנושות כולה.

רק בימינו, לאחר 4,000 שנה, אנחנו יכולים לברר עם מי הצדק – עם אברהם או עם נמרוד…

יסוד עם ישראל

"בעת ההיא היו כל בני העולם נוסדים על עבודה זרה, מלבד אנשים מעטים אשר טעמו וראו אורו של עולם כי טוב, שהראשון שהתחיל זה, הוא אברהם, קרה לו מה שקרה עם נמרוד עד שהוצרך לעזוב ארצו וללכת אל ארץ אחרת". אברהם ותלמידיו נדדו למקום שבו שוכנת ארץ ישראל של היום. קבוצת אברהם שאפה להיות מאוחדת ומלוכדת לפי הכלל "ואהבת לרעך כמוך" – "כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותם לאחיך".

אברהם ותלמידיו התאמצו להתחבר, למרות האגו שהמשיך לגדול בתוכם ולהפריד ביניהם ללא הרף. בקשר שהם השיגו ביניהם, מעל האגו, הם נדהמו לגלות תופעה חדשה – את כוח האחדות, הכוח הנסתר של הטבע.

כמו שמסביר המדע, כל חומר שבמציאות מורכב משני כוחות מנוגדים, חיבור ופירוד, הנמצאים ביניהם באיזון. למעשה, גם האדם וגם החברה האנושית מתפתחים רק על ידי הכוח השלילי – כוח האגו. לפי תוכנית הטבע, עלינו להשלים באופן הכרתי את הכוח השלילי – האגו ששולט בינינו, באמצעות הכוח החיובי – כוח החיבור.

אבל כוח החיבור לא קיים בנו. הוא טמון בטבע, ועלינו לגלות אותו באמצעות בניית קשרים חיוביים בינינו. השלמת כוח האגו בעזרת כוח החיבור, הביאה את אברהם ואת תלמידיו לגילוי חכמת האיזון. הם קראו לשיטה הזאת "חכמת הקבלה".

שיטת אברהם – חכמת הקבלה

החכמה שמסבירה איך לגלות את הכוח החיובי שבטבע ואיך לאזן באמצעותו את האגו שלנו, נקראת "חכמת הקבלה". חכמת הקבלה מלמדת שבתוכנית הטבע כבר מוגדר התהליך, שבסופו כל חלקי הטבע, כולל החברה האנושית, מגיעים לאחדות.

ישראל = ישר-אל

תלמידי אברהם קראו לעצמם ישראל, ישר-אל, על שום רצונם לגלות את ה"אל", כוח האחדות שבטבע, כדי לאזן את האגו שביניהם. בחיבור ביניהם הם גילו את עצמם שרויים בכוח האחדות, בכוח העליון. למצב שאליו הם הגיעו, בחיבור עם הכוח העליון שבטבע, הם קראו "העולם העליון".

עוד נודע להם, שבתהליך ההתפתחות ההיסטורי, יתר תושבי בבל, שהתפזרו לפי שיטת נמרוד ברחבי העולם והפכו לכל האנושות של היום, יצטרכו גם הם להגיע לחיבור. כתוצאה מכך, עד עצם היום הזה מורגש הניגוד בין ישראל, שנוצר מחיבור, לבין האנושות, שנוצרה מפירוד.

הגלות

לאחר שקבוצת תלמידי אברהם, עם ישראל, עזבו את בבל, הם חיו באחדות 2,000 שנה. כל השנים האלה האחדות הייתה ערך עליון בעם. כל המאבקים שצצו ביניהם נועדו למטרה אחת בלבד – לחזק את האהבה ביניהם. אז פרץ לפתע האגו ביניהם שהביא לשנאת חינם. למרות המאמצים לשמור על החיבור, תלמידי אברהם לא הצליחו להחזיק באחדות. היחס האגואיסטי ביניהם נעשה לסיבת ה"גלות" – גלות מאיחוד.

בהתאם לריחוק שנוצר ביניהם לפני 2,000 שנה, ישראל התפזרו בין אומות העולם. בגלל הניתוק ביניהם, נסתרה חכמת הקבלה ונשארה נחלתם של יחידים, המקובלים שבכל דור.

בחזרה לימינו

כיום האנושות שוב נכנסת למצב דומה לזה שהיה בבבל העתיקה – מצב שבו מצד אחד כולם תלויים זה בזה, ומצד שני כולם שונאים זה את זה. מתוך שאנחנו לגמרי תלויים זה בזה, "כל העולם נחשבים רק לציבור אחד ולחברה אחת", כמו בכפר גלובלי אחד, כדי להביא את כל האנושות להרמוניה, לא נוכל להתרחק זה מזה, כלומר, לממש את שיטתו של נמרוד.

כדי להשיג את האיזון, חייבים להשתמש בשיטת אברהם. לכן את תהליך התיקון של החברה האנושית חייב להוביל עם ישראל. אם אנחנו, עם ישראל, לא נעשה זאת בעצמנו – אומות העולם ידחפו אותנו לעשות זאת בכוח. כי "היהודי הוא סמל הנצחיות, הוא שרדיפות וטבח במשך אלפי שנים לא הצליחו להשמידו, הוא שאש או חרב או אינקוויזיציה לא הצליחו למחותו מעל פני האדמה. הוא שהיה הראשון להביא לעולם את דבר האל. הוא שהיה במשך זמן כה רב שומר הנבואה ואשר מסר אותה לשאר העולם. עם כזה לא ניתן להשמיד. היהודי הוא נצחי כמו הנצח עצמו".

שורשי האנטישמיות

בימינו, אחרי אלפי שנות מאמצים לבנות חברה אנושית מוצלחת, לפי שיטת נמרוד, אומות העולם נמצאות בייאוש. הן רואות שהפתרון אינו טמון בהתפתחות טכנולוגית, בכלכלה או בכוח צבאי. בתת ההכרה הן מרגישות שהפתרון הוא בחיבור, וששיטת החיבור נמצאת בעם ישראל. בכך הן מודות בתלות שלהן ביהודים. עם ישראל נעשה אשם בעיניהן, בהיותו מחזיק את המפתח לאושר של העולם כולו. מאותו הרגע שעם ישראל הידרדר מהגובה המוסרי של אהבת הזולת, התהוותה שנאת ישראל באומות העולם.

"היהודים הם גזע ששמר על עצמו בחיות ובעוצמה, על ידי שמירה על אותם חוקים טבעיים, שההפרה שלהם גרמה לריקבון של כל כך הרבה אומות אחרות. זהו גזע שהיום ניצב לפנינו כאות לעתיקות שאליה מגיע כל העושר הרוחני שלנו".

באמצעות היחס האנטישמי, עמי העולם דוחפים את היהודים לגלות את שיטת החיבור לכולם. "עמלק, היטלר וכו' מעוררים אותנו לגאולה". אלא שעם ישראל לא מודע לכך שבידו נמצא המפתח לאושרו של העולם. ודווקא זה המקור לאנטישמיות, שהיהודים נושאים בקרבם את שיטת החיבור, את המפתח לאושר, את חכמת הקבלה.

חובת גילוי חכמת הקבלה

בימינו העולם נמצא תחת השפעה של שני כוחות מנוגדים – כוח החיבור הגלובלי וכוח האגו המפריד, בדומה למצב שהיה בבבל העתיקה. אלא שהיום אין לנו אפשרות להתרחק זה מזה כדי להרגיע את האגו שלנו, ולא נותר לנו אלא לעסוק בחיבור בינינו, להוסיף לעולמנו את הכוח החיובי שמאזן את הכוח השלילי של האגו שלנו.

על עם ישראל, צאצאי הבבלים שהלכו בעקבות אברהם, לממש את חכמת החיבור, חכמת הקבלה, ולהיות דוגמה לכל האנושות, להיות "אור לגויים".

המפתח אל האושר

על פי חוקי הטבע, כולנו נגיע בהכרח לאחדות. אלא שיש שתי דרכים שמובילות אל הסוף הטוב הזה: דרך של ייסורים (מלחמות עולם, אסונות, מגפות ופגעי טבע) או דרך של איזון האגו באופן הכרתי, הדרך שמימש בזמנו אברהם בקרב קבוצת תלמידיו. את דרך ההתפתחות המודעת הזאת אנחנו מציעים.

"קבלה לעם"

אנחנו יודעים שנצליח רק באמצעות האהבה, כי "על אהבה עומד הכול" וכי "ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה" וזו מהות השינוי שחכמת הקבלה מציעה לאנושות. כתוצאה מחיבור נכון בינינו, הכוח החיובי מתגלה וכל הבעיות נעלמות.

"כתוב בזוהר, שבחיבור הזה יצאו בני ישראל מהגלות, וכן עוד בהרבה מקומות, שאך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה".

הארגון שלנו, ארגון "קבלה לעם", שם לו למטרה להמשיך את דרכם של גדולי המקובלים ולגלות את שיטת החיבור לעולם כולו. יש לנו סניפים ב-64 מדינות, ובהם לומדים למעלה משני מיליון אנשים שהתקווה שלהם אחת – להביא לאחדות העם בדרך הטובה.

בואו נתחבר כולנו לפי העיקרון "כל ישראל חברים", נעשה את השינוי ונגיע למצב הטוב במהרה בימינו!

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/a3GXk

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest