ספר הזוהר מספר על התכונות הפנימיות שלנו. הרי הקבלה נקראת פנימיות התורה.
ואם נראה לנו שהעולם מתפתח ומתפשט לרוחב – זה לא נכון. דווקא האגו הוא זה שגורם לנו להתפזר במרחב.
אבל התפזרות זו, הפוכה לחוקי הריכוז, הפוכה לשורשנו הרוחני.
הרי השורש הוא קו דק, שעובר דרך כל המציאות ברובד העמוק ביותר שלה.
לכן עלי להתרכז בתוכי, בתוך הרצונות והתכונות שלי, ולגלות בתוכם מדרגה פנימית יותר.
בחכמת הקבלה אנו לומדים, שכל העלייה שלנו כלפי מעלה, מורכבת ממעבר לפרצוף פנימי יותר בכל פעם.
תחילה, מתרחש העיבור – בפרצוף נה"י, לאחר מכן נבנה בו הפרצוף הפנימי שלו – פרצוף חג"ת, דרגת היניקה, ולאחר מכן נבנה פרצוף פנימי עוד יותר – חב"ד, דרגת המוחין.
נניח שסיימתי פרצוף אחד – עברתי מדרגה אחת מ-125 המדרגות שמובילות לגמר התיקון. מה קורה כעת?
כעת מתחיל פרצוף חדש, מתחילה מדרגה חדשה של תיקון, כעין קומה נוספת, שגם היא מורכבת משלוש מדרגות – עיבור, יניקה, מוחין.
כך אנו מתעמקים פנימה יותר ויותר, עד שאנו משיגים את קו האין סוף, שממנו כולנו יונקים.
לכן החיפוש תמיד צריך להיות מכוון פנימה, לתוכך.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 16.12.2009
רשומות קודמות בנושא:
גלו את עולם הרצונות!
הזוהר עוזר לנו לגדול
בארץ הרצונות – בארץ הנפלאות