כל השיטה מסתכמת בכיצד לעורר את עצמי להתקדם כמה שיותר מהר, לקחת לידיים שלי את כוח ההתפתחות ולנהל אותו. לכן אני מארגן לעצמי סביבה ואנשים כמוני, שישפיעו עליי ויתנו לי כוח נוסף. כלומר הכל תלוי מההתפעלות שלי מהסביבה, במידה הזאת אני יכול להתקדם.
אך אני נמצא במערכת כוחות וצריך לדעת, כיצד לקבל ממנה את הטוב ביותר, את ההשפעה היעילה, כדי לא לגרום נזק לעצמי ולסביבה. מפני שהנזק הזה שוב יחזור מהסביבה אליי.
בהשפעה הזאת קיים כזה כוח, שנקרא "עין הרע". זה האגואיזם האנושי שלא מתוקן עדיין, שאינו נסתר על ידי המסך ויכול להשפיע על האדם באופן בלתי הכרתי. או שיכול להיות, שהוא אפילו מודע לֵמה שעושה, אך אינו יכול להתאפק.
אם האדם רואה, שיש מישהו מוצלח ממנו, הוא בלית ברירה מתחיל לקנא. זו יכולה להיות קינאה טובה ומועילה, שדוחפת להתפתחות. כלומר "עין טובה", זה כשאני מקנא באחר ומשתדל גם כן להתקדם בצורה כזאת. יכולה להיות "עין רעה", כשמתוך קינאה אני מסוגל להרוג אותו, מפני שהוא גדול ממני ובזה מרעיל את מצב רוחי.
זה כמו באותה בדיחה: "אתם עושים מהפכה, כדי שלא יהיו עשירים? ואנחנו חלמנו, שלא יהיו יותר עניים". בזה כל ההבדל, לאיזה מצב אתה מצפה: שלא יהיו עניים או עשירים? באיזו עין אתה מסתכל?
בדיוק כך זה גם בעבודה הרוחנית: כשאתה מסתכל על החבר, שגבוה ממך, אז האם אתה רוצה להוריד אותו או שאתה רוצה לעלות בעצמך?
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 26.05.2011
ידיעות קודמות בנושא:
אל תגלה סודות ליבך
אל תזמין על עצמך אש
אל תאמין לעיניים שלך