שאלה: הכלל שתבע רבי עקיבא, "ואהבת לרעך כמוך", קראת לו "כלל הזהב". למה אתה מגדיר דווקא את מה שאמר רבי עקיבא ככלל הזהב ולא את מה שאמר הלל הזקן "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" שהוא כביכול העיקר. האם זה לא היסוד?
תשובתי: זה נכון מאוד, אבל זה לא המימוש המלא."אל תעשה לחברך"זה פסיבי, והכלל "ואהבת לרעך כמוך" הוא אקטיבי. הכלל הראשון לא פותר את הבעיה, אלא רק מרחיק אנשים זה מזה, והם משתוקקים לא לעשות נזק זה לזה.
שאלה: כלומר, לא לעשות נזק זה המצב הראשון, והשני הוא מצב אקטיבי. זאת אומרת, "ואהבת לרעך כמוך" זה כמו התקפה על עצמך, זה משהו שאני יכול לעשות רק אחרי שאני מקיים את הכלל הראשון. אני לא יכול לדלג עליו?
תשובתי: איך תדלג מעליו? תנסה, אבל בדרך כזו או אחרת תצטרך לקיים אותו.
שאלה: כלומר, כך או אחרת צריך לעשות את כל העבודה. רבים כותבים לנו "אני כבר חי לפי הכלל הזה", זה נכון?
תשובתי: אני חושב שבלי הבורא זה לא ריאלי ולא ניתן למימוש. מצד שני, הטבע מנהל אותנו ובעל כורחנו נגיע לקיום הכלל הזה.