קראתי שההבדל בין המוח האנושי למחשב, הוא בסדר עיבוד המידע.

האם הנהגת המדינה מחוברת לציבור, או שיש נתק מוחלט בין השניים? ומהו הקשר הנכון בין ראשי המדינה והעם, שמאפשר תפקוד כיחידה הרמונית אחת?

מה מאפיין את הנברא לעומת הבורא ואיך הופכים את ההסתרה הקיימת בתפיסתנו לשטח עבודה לגילוי הבורא?

קראתי דעה של חוקר, האומר שחברה משכילה היא חברה שאין בה צורך להשתמש בידע של מומחים. לאנשים בחברה לא צריך להסביר על החיים הריאלים ועל גילוייהם.

האם להיות יהודי זה ברכה או קללה, איך הדבר קשור למימוש מטרת הבריאה ומהי השיטה הייחודית הנקראת סדנה המסייעת לנו להגיע למימוש זה? (שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, חיים רץ ומאשה שיוביץ)

פעם שאלתי את המורה שלי, הרב"ש, את אותה השאלה. והוא ענה, שכמו שאתה מוריד בערב חולצה מלוכלכת וזורק אותה לכביסה…

קראתי ש"אושר" הוא הרעיון שעומד מאחורי כל הפעולות שלנו, הכול מכוון כדי שנהיה מאושרים. כתוצאה מכך, בחברה שלנו התפתחה מחלה חדשה, חרדה ופחד מפני צער ויגון.

אני מזמין אתכם לשמוע את תוכניתי ברדיו 103FM, מאתמול, 8.3.2015.

העולם הרוחני נמצא ממש כאן, רק שבינתיים אין לך נשמה ולכן אינך רואה אותו. אם לא היית מתפתח מטיפת זרע, גם את העולם הזה לא היית מרגיש.

"חזר אברהם בתשובה ושבר צלמי עבודה זרה וכל המזונות ששמו בפניהם" (ספר הזוהר, פרשת "בהר", סעיף ס"ט).

על פי חכמת הקבלה, בחיבור מיוחד בין אנשים אפשר לגלות את א-לוהים, כוח הטבע הכולל.

במחקר שעשה לאחרונה בדיקה של כלל הסטודנטים היהודים האמריקאים ב-2014, הראה כי 54% מהסטודנטים היהודיים חוו אנטישמיות בקמפוסים.

תשובתי: חיים נצחיים קיימים, אבל לא בגוף הגשמי שלנו. הגוף הביולוגי זו מכונה שלא יכולה להתקיים יותר מכמה עשרות שנים.

התנ"ך הוא ספר החיים. הוא מסביר לנו איך לעלות מעל היחס הרגיל שלנו לחיים, ואיך לזרום בזרימה אחת, כמו נהר שבו האדם מתחבר עם המים וזורם בתוכם

כיצד האיחוד בינינו משפיע על טיב היחסים שלנו עם הערבים ואיך זה מתקשר ללימוד חכמת הקבלה ולתפקידו של עם ישראל? במסגרת תוכנית טלוויזיה "נפגשים עם קבלה" שוחחתי עם רוני נידרמייר, עיתונאי בעיתון היהודי-אוסטרי "וינה".

כנס "קבלה לעם" העולמי הוא כינוס של חיבור בין אלפי אנשים מרחבי הארץ והעולם מתוך מטרה לגלות את הכוח הרוחני שמחבר בין בני האדם.