קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה זה אומר שכל אחד מתשעה תלמידי רבי שמעון היווה ספירה מיוחדת? האם יכולים להיות מקובלים כאלה בזמננו?
תשובתי: עשרת המקובלים שבזכותם נכתב ספר הזוהר אלו הן עשר הספירות העיקריות. כל אחד מהם כשמשיג את שורש נשמתו מבין שהוא שייך לאחת מעשר הספירות העיקריות. ואז החיבור הפנימי שלהם נותן כוח כל כך עצום שהם יכולים לגלות את האור העליון בצורה מלאה ולשפוך אותו עלינו. לכן הספר הזה נקרא "זוהר", לפי השם של האור המאיר בחלק העליון של עולם האצילות (ג"ר דאצילות).
אני לא חושב שאנחנו זקוקים היום למקובלים גבוהים. הם כבר גילו את הכל, האירו את כל מערכת הנשמות, ולאחר מכן לאותה המערכת צירפו את עצמם כל שאר המקובלים. יצאה רשת נשמות מתוקנת בתוך מערכת הנשמות הכללית, הלא מתוקנות עדיין.
כעת אם אנחנו רוצים לתקן את עצמנו, מספיק לנו לקרוא את ספר הזוהר ובכל הכוח עד כמה שזה רק אפשרי להשתדל להתחבר למחבריו, לנשמות שלהם וכן לאותם המקובלים שהלכו בעקבותם. הם הפכו לחלק מתוקן במערכת הנשמות הכללית ואם אנחנו רוצים להתחבר אליהם, אנחנו יכולים להשתמש בכל האורות והכוחות הפועלים בחיבור ההדדי שלהם. כך אנחנו נוכל להשתמש באור של ספר הזוהר.
אנחנו כבר בעצם קיבלנו את הכל! כבר קיימת מערכת נשמות מתוקנת בתוך מערכת שעוד לא תיקנה את עצמה, בידינו הספר עצמו ובכלל כל חכמת הקבלה הנלמדת על ידינו לפי שיטת בעל הסולם. זה מספיק לנו!
ברור שיהיו עוד גילויים חדשים ואנחנו יותר ויותר נסביר ונבין טוב יותר מה כתוב בספר הזה. אך מלמעלה אנחנו כבר קיבלנו את הכל כדי לסיים את תיקוננו.
את חכמת הקבלה לומדים בקבוצה. וכל אדם בעולם שמרגיש שהוא צריך לתקן את נשמתו ומשתוקק לגלות לשם מה הוא קיים, היכן שורש החיים שלו והסיבה שלהם בסופו של דבר גם נלכד לרשת הזאת – לאחת הקבוצות שלנו. שם הוא מתחיל לגלות במה אנחנו עוסקים וכיצד לגלות את שורש הנשמה, כיצד לפתוח את המערכת הרוחנית בה אנחנו נמצאים, אך בינתיים במצב בלתי הכרתי. כיצד להגיע להכרת המערכת הזו?
כשאנחנו מגיעים לקבוצה ומתחילים ללמוד, אנחנו בהתחלה רואים לפנינו בני אדם. אולם אחר כך, לאחר שלמדנו זמן מה, אנחנו מתחילים להבין שאלה לא בני אדם, אלא רשת קשר פנימית המחברת בינינו. המערכת הזו בינתיים לא מתוקנת ואנחנו מנסים לגלות בה איזה קשר, מחפשים כוח שהיה מתקן אותנו, היה הופך אותנו לאיש אחד בלב אחד, היה מביא לאהבת הזולת, לערבות, לחיבור הדדי.
ההשתוקקות ההדדית הזו, זה לקראת זה, כדי לגלות בחיבור הלבבות את הקשר בינינו מביאה אותנו להרגשת הרשת. אנחנו מרגישים שהיא קיימת. אנחנו פתאום מתחילים להרגיש את נוכחותה. ואז אנחנו רואים בתוך רשת הקשר הזו את עצמנו ואת כל אותם המקובלים הגדולים שנכללים בתוך הרשת הזו בתור חלקים מתוקנים שלה ותומכים בה כשהם מוליכים אור לתוך המערכת הזו, מזינים אותה באור החיבור, האהבה וההשתתפות ההדדית בין כל חלקיה.
לא חשוב כיצד אנחנו יושבים יחד: פיזית או וירטואלית. העיקר שאנחנו מרגישים את עצמנו יחד ורוצים להתכלל באותה המערכת, להתחבר למקובלים. ואם אנחנו קוראים את ספר הזוהר, אנחנו מושכים מהנשמות האלה, מהרשת המתוקנת שלהם – הזנה, כוח, הבנה, הרגשה רוחנית, כמו ילדים מההורים. זה נותן לנו אפשרות להתכלל בעצמנו באותה המערכת ולהגיע להדדיות, קשר, וויתור, ביטול עצמנו וחיבור בין כולם.
מתוך תוכנית הטלוויזיה "הכל פתוח" בנושא ל"ג בעומר, 17.05.11
לצפייה בתוכנית
ידיעות קודמות בנושא:
כמו גדול
ספר הזוהר – שער כלפי מעלה
רבי שמעון ותשעת תלמידיו
