קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: עומר כיאם כותב כך, "מי שמבין את החיים, כבר לא ממהר. הוא מתענג על כל רגע, ומתבונן איך ילד ישן וזקן מתפלל, איך יורד הגשם ואיך פתית שלג נמס". אפילו כשקראתי את זה עכשיו, ירדה עליי שלווה. זה פשוט הבנה של החיים שצריך פשוט להתבונן?
תשובתי: להתבונן איך הכול עובר בחיים, מתפתח, זורח וכבה.
שאלה: אבל אני הרי משתתף בכל זה?
תשובתי: תלוי איך אתה מתייחס לכל האירועים האלה. הייתי אומר שאני תופס את החיים כנהר איטי שזורם, ורק הפעולות השטויות והמוזרות שלנו מוציאות אותו מאיזון.
שאלה: איך אדם יכול להתבונן נכון על החיים שלו?
תשובתי: להתבונן עליהם מהצד, ולא לקבל אותם כאילו החיים האלו הם בשבילך, כי החיים זורמים לידך. אני לא חושב שצריך לקבל את החיים כאילו החיים "רוצים" כל הזמן להגיד לי משהו. תפיסה כזאת מנערת את האדם פנימית.
שאלה: הרי נאמר שהכול נברא בשביל האדם?
תשובתי: כדי שהוא יראה את עצמו בזרימה של החיים. כמו שאנחנו מגיעים להלוויה של מישהו. וכך מישהו אחר יגיע להלוויה שלנו, וכן הלאה. כלומר, אין כאן שום דבר לא טבעי, הכול זורם. זה לא שוויון נפש, אלא פשוט תפיסה נכונה של החיים.
שאלה: וזה שאנחנו מחפשים את משמעות החיים?
תשובתי: להיפך, אם אנחנו רוצים למצוא משמעות בחיים, אז עלינו דווקא לזרום עם החיים. הכול נמצא באדם, גם היחס הנכון וגם היחס המזיק לעולם, לאנשים ולעצמו. אדם צריך לכוון את עצמו לכך שהכול בעולם באמת זורם, כי זה נהר עצום, שצריך ועדיף להתבונן בו מהצד.
שאלה: לאן זורם הנהר הזה?
תשובתי: כמו שכתוב בתורה על הנחלים שזורמים אל מערכת העולם העליון, גן העדן, גיהינום וכן הלאה. תזרוק את עצמך אל תוך הנהר, תעצום עיניים והנהר יישא אותך. אל תחשוב, כיוון שמי שברא את כל זה מבין הכול טוב יותר והוא קובע הכול.
