מדוע השפה בה כתוב התנ"ך נקראת "שפת הענפים"

מדוע השפה בה כתוב התנ"ך נקראת "שפת הענפים", ומדוע הסיפור מסופר כפי שהוא?

כל עולם תחתון, נחתם מהעולם העליון ממנו. (בעל הסולם, כתבי בעל הסולם, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה")

כל המציאות הנראית בדרכי הטבע שבעולם הזה, אין זה אלא משום שנמשכים ונרשמים כן מחוקים והנהגות שבעולמות העליונים הרוחניים. (בעל הסולם, כתבי בעל הסולם, מאמר "החירות")

מתוך לבוש התורה אתה נכנס אל פנימיותו. ואין לך דבר בנגלה שבתורה שלא גרם הנסתר, והוא כחותם הנחתם בשעווה שאין תוספת ואין מגרעת בחותם שאין במחתים. (הרמ"ק, דע את אלוקי אביך, ס"ז)

המצוות שבתורה, אינם אלא חוקים והנהגות הקבועים בעולמות העליונים, שהמה השורשים לכל דרכי הטבע שבעולמנו הזה. ולפיכך מתאימים תמיד חוקי התורה לחוקי הטבע שבעולם הזה, כמו שתי טפות מים. (בעל הסולם, כתבי בעל הסולם, מאמר "החירות")

כל פרטי הוויות הבריאה, המוחשית, וכל מקריהם, נעשו להם [לחכמי הקבלה], כמו מילות ושמות מוגדרים ומוחלטים, על השורשים הגבוהים, העליונים הרוחניים. ואף על פי שבמקומם הרוחני, אי אפשר להתבטא בשום מילה והגה, להיותם למעלה מכל דמיון, מכל מקום, קנו להם זכות ביטוא שפתים, על ידי ענפיהם, המסודרים לחושינו כאן, בעולמינו המוחשי. (בעל הסולם, כתבי בעל הסולם, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה")

מהעליון יִלָמֱד התחתון. כלומר, שמתחילה צריכים להשיג את השורשים העליונים כמות שהם ברוחניותם למעלה מכל דמיון, אך בהשגה טהורה. ואחר שמשיג היטב את השורשים העליונים מדעתו, אפשר לו להסתכל בענפים המוחשיים שבעוה"ז, ולידע איך כל ענף מתייחס אל שורשו בעולם העליון, בכל סדריו בכמות ואיכות. (בעל הסולם, כתבי בעל הסולם, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה")

מצאו להם חכמי הקבלה אוצר של מילים, ערוך ומפורש לעיניהם, די ומספיק, לבחינת שפה מדוברת ביניהם, המצוינה להפליא. שיוכלו לישא וליתן זה עם זה, בשורשים הרוחניים שבעולמות העליונים. דהיינו, על ידי שמזכירים לחבריהם, רק את הענף התחתון, המוחשי, שבעולם הזה, המוגדר היטב לחושים הגשמיים. והשומעים מבינים מדעתם, את השורש העליון, אשר ענף הגשמי הזה, מראה עליו. מפני שהוא מיוחס אליו, להיותו נחתם הימנו. (בעל הסולם, כתבי בעל הסולם, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה")

אותם שעוד לא נפקחו עיניהם במראות השמים, ועדיין אין להם אותה הבקיאות של יחסי ענפי העולם הזה אל שרשיהם בעולמות העליונים, המה נמצאים כאן כעורים מגששים קיר, כי לא יבינו אף מלה אחת כמשמעה האמיתי. שהרי כל מלה היא שם של איזה ענף ביחס שורשו, זולת, אם שיקבלו הפירוש מפי חכם מובהק, הממציא את עצמו להסביר הענין בשפה המדוברת, שהוא בהכרח כמו מעתיק מלשון אל לשון, דהיינו משפת הענפים לשפה המדוברת. כי אז יוכל להסביר את המושג הרוחני, איך שהוא. (בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", הסתכלות פנימית, חלק א')

כל הקושי למתחילים, כי תופסים הדברים בביטויים הגשמי בגבולים של זמן ומקום חילוף ותמורה, אשר המחברים השתמשו בהם רק לסימנים בעלמא על שרשיהם העליונים. (בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, כרך א', פרק א', אות א', אור פנימי)

בהר הגשמי שלפנינו בעולם הזה הנקרא הר הזיתים, יש לו ג"כ יחס שאול בשייכות לשם הזה, שזסו"ה ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים… ולפיכך מובן שאם בעל השגה קרא שם ההר הזה ודאי שהבין שלמות הבנתו של השם הזה, ואם איזה נבזה [קרא שם ההר הזה], ודאי… שהזדמן לו איזה מקרה שראה שאדמתו יפה לזיתים או ראה שגדלים עליו זיתים מרובים וכדומה. (בעל הסולם, ספר "אור הבהיר", הר הזיתים)