מדוע הערך של המשפחה יורד?

שאלה: ב – 20 השנים האחרונות החל משבר משפחתי, התפרקות של התא המשפחתי. היום, במיוחד במדינות אירופאיות מפותחות, כמות גדולה מאוד של אנשים חיים בבדידות. ועכשיו הטבע באמצעות נגיף הקורונה הושיב את כולנו בבידוד, אנחנו שוהים רק במעגל במשפחתי, אם יש לנו משפחה. האם זה מצביע על כך שהטבע כביכול מחזיר אותנו לתא הטבעי?

תשובתי: הטבע מאלץ אותנו לאיחוד. עלינו להתקדם לאיחוד בדרך נכונה וטובה, בכך שנכיר באופן עצמאי את ההכרחיות בכך ונבין שכל החברה האנושית, כל 8 מיליארד בני האדם מהווים אורגניזם אחד כללי משותף שנקרא "אדם". יש לנו אפשרות להתאחד באופן מודע, להשלים זה את זה עד שנגיע למערכת אדם, או שנתחיל לבצע את זה בעל כורחנו תחת השפעה של דחפים מצד הטבע, כולל נגיף הקורונה.

שאלה: האם אפשר ללמוד במשפחה באופן טבעי את היחס הנכון בינינו, ואחר כך להתייחס באופן זהה כלפי אנשים אחרים?

תשובתי: כן. אבל במשפחה יש שיתוף פעולה טהור הדדי באופן טבעי. זה קיים במידה מסוימת גם בבעלי חיים. בחברה האנושית התא המשפחתי מיוחד מאוד, מעניין, וקיים לאורך זמן ובעושר של ניואנסים, זה אותו תא שמתוכו צריכה להתפתח החברה. אבל מאחר ובזמנינו החברה אינה מתפתחת בכיוון נכון להשגת דרגת הבורא, לשלב הבא של קיום האנושות, אז המדרגה האנושית נהרסת, ולכן התא המשפחתי נמצא עכשיו בנסיגה.

הערה: כאשר אני בוחן את הסטטיסטיקה, אני רואה שבמשפחה נצפית כמות גדולה מאוד של עימותים, ספק אם האדם יכול ללמוד משהו, אם הוא מביט על היחסים ההדדיים שישנם היום במשפחה.

תגובתי: אכן זה כך. אבל רק מפני שאין מטרה משותפת שמלכדת את המשפחה. יוצא, שהמשפחה קיימת כך שהבעל והאישה עובדים מהבוקר עד הערב, מגיעים בערב הביתה, מקדישים כמה דקות לילדים, אוכלים ארוחת ערב, לרוב ממוצרים שכבר חצי מוכנים והולכים לישון. זה לא דפוס שמאחד את המשפחה, ולא מקנה לה חיבור משותף. הילדים מהווים סוג של מעמסה, אנחנו מכניסים אותם לגני ילדים, אחר כך לבתי ספר, ורואים אותם לעיתים רחוקות. החיים בנויים בצורה כזאת שמפרידה בינינו לכן מבנה החיים עצמם, של העבודה, של החברה הורס את המשפחה.

מתוך תוכנית טלוויזיה "עידן שלאחר נגיף הקורונה", 23.04.2020