קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
להיצמד לשפת המקובלים
"באופן, אשר כל פרטי הויות הבריאה, המוחשית, וכל מקריהם, נעשו להם, כמו מלות ושמות מוגדרים ומוחלטים, על השורשים הגבוהים, העליונים הרוחניים. ואע"פ שבמקומם הרוחני, אי אפשר להתבטא בשום מלה והנה, להיותם למעלה מכל דמיון, מכל מקום, קנו להם זכות ביטוא שפתים, על ידי ענפיהם, המסודרים לחושינו כאן, בעולמינו המוחשי, כמבואר.
וזהו כל אופיו, של השפה המדוברת בין חכמי המקובלים. אשר על פיה מגלים את השגותיהם הרוחניים, מאיש לאיש ומדור לדור, הן בעל פה והן בכתב. ומבינים זה את זה בסיפוק גמור, כפי כל השיעור המדויק, המחוייב לצורך משא ומתן במחקרי חכמה." (בעל הסולם, "מהותה של חכמת הקבלה").
אם נביע במילים שלנו את כל מה שאנו מרגישים, אז כל אחד מאיתנו ייצור שפה משלו, אנציקלופדיה משלו וכולי, ודבר לא יצליח לנו בתקשורת בינינו. לכן מה שאנחנו יכולים וצריכים לעשות, זה לקחת מילים, ביטויים, הגדרות המבוססים על המהות שלנו. זה בדיוק מה שעושה חכמת הקבלה. היא מדברת על כך שהאדם מורכב מרצון שמתחלק לחמישה סוגים: שורש, א', ב', ג', ד'. בחמשת סוגי הרצון הללו מורגשים מילויים חיוביים או שליליים. מה גם שזה קיים כולם, באופן כזה, כולם מורכבים רק מרצון.
לכן, אם ניצמד לשפה קבלית מדויקת, אז לא נתבלבל ולא נלך לאיבוד, נדבר בשפה אחת. כך זה היה לפני השבירה בבבל העתיקה, כאשר כל בני האדם דיברו בשפה הארמית. בשפה זו כתוב ספר הזוהר. השפה הארמית הייתה טובה משום שהיא נובעת מתוך המהות של הטבע. כלומר כל חמשת דרגות הרצון, שמהן מורכב כל אחד מאיתנו, מולידות חמש הגדרות. ועליהן מושתתת השפה הזו.
