קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה ההבדל בין לא להסכים לחלוטין עם יהודי אחר, לבין להפוך ליהודי אנטישמי?
תשובתי: לא להסכים עם יהודי זה בסדר גמור. כמספר היהודים, כך מספר הדעות. אבל לא להסכים עם יהודי בגלל שהוא יהודי, זה כבר משהו אחר.
שאלה: מה הגבול שאסור לנו לעבור, שממנו זה הופך מביקורת לגיטימית לאנטישמיות יהודית, לשנאה עצמית?
תשובתי: הבעיה היא שנאת חינם. אני צריך לאהוב את כולם, למרות שאני לא מסכים עם אף אחד.
שאלה: אז מה הופך את האדם להיות אנטישמי?
תשובתי: זו בעיה, כי החשבון כלפינו היהודים הוא אחר. אם אני שונא את היהודים בגלל שהם יהודים, אני הורס את כל התשתית לתיקון העולם. ואז מגיעים אליי כוחות שמזיזים אותי לכל מיני כיוונים, מכופפים אותי לכל מיני צדדים, כדי שבסופו של דבר אסכים לתיקון העולם.
שאלה: יש קו ברור שאותו אסור לעבור? למשל, אפשר להגיד שלא מסכימים עם המדיניות של מדינת ישראל, אבל לא לעשות חרם נגד ישראל או לפעול בצורה אקטיבית כדי למחוק את המדינה?
תשובתי: ראשית, עלינו להסכים שלכל אחד יש דעה שמגיעה מהטבע שלנו, ואף פעם לא נסכים זה עם זה, זה יישאר כך לעולם. שנית, עלינו להסכים ש"על כל פשעים תכסה אהבה", ולמרות שהדעות שלי הפוכות משלך אני אוהב אותך. אני אוהב, מפני שאתה יהודי ויש לנו משימה גדולה יותר, גבוהה יותר מחוסר ההסכמה בינינו. אנחנו חייבים להחזיק זה בזה ויחד להגיע למטרה הנעלה. אני אוהב אותך, כי אתה השותף שלי לדרך. כמו עסק שבו אנחנו שותפים אך שונאים זה את זה. אבל אין לנו ברירה, אנחנו לא יכולים להיפרד כי העסק שלנו תלוי בזה. יש לנו משפחות וילדים, ולכן אנחנו חייבים להחזיק את העסק בשלמות ובשלום.
