דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / הדת בראי הקבלה / תתחתן – וכל עוונותיך יימחלו!

תתחתן – וכל עוונותיך יימחלו!

תתחתן
שאלתו של ניר:
למה אומרים שכשאדם מתחתן נמחקים לו כל העוונות – איזה קשר רוחני אמיתי יש למה שכתוב על נושא זה? האם אפשר לנמק את זה?

תשובה: בוודאי שאין שום קשר לעולם שלנו. חוץ מזה, גם השכל הבריא לא יכול לקבל מסקנה זאת.

אי אפשר להשליך באופן אוטומטי את מה שנאמר בתורה לעולמנו. הרי התורה מדברת על כוחות, תכונות ורצונות שנמצאים בתוך האדם. התורה אומרת כי "האדם הוא עולם קטן" ומדברת על כל אחד ואחד בנפרד – איך הוא צריך לתקן את עצמו בקשר שלו עם כולם.

זאת הסיבה לכך שכתוב בתורה שצריך להרוג את זרע עמלק, שאפשר לרמות את הגויים (לא מזמן הייתה ברוסיה שערורייה ועלילת דם סביב נושא זה) וכדומה. הכוונה היא רק להבחנות שבתוך האדם ולא בעולם החיצון.

לכן אלה שרוצים לדבר על התורה ביחס לעולם שלנו, על הקיום הטכני של המצוות, כל הזמן נמצאים במצב די מביך כשאינם מסוגלים להצדיק את האמור בתורה. הסיבה היא שמדובר רק על העולם העליון – על הכוחות שבו.

זאת הכוונה, שצריכים להרוג, לרמות את האגו שלנו, לגנוב ממנו (כמו שמסופר על יציאת מצרים), ולשמוח מזה. אבל בעולם שלנו חייבים לדאוג, לפי מה שכותבים המקובלים, לתיקונו של כל אדם ואדם בעולם – זוהי המשימה של העם הנבחר.

ובאשר לשאלתך: בכל אדם יש רצון לקבל – אישה, רצון לתת – בעל. אם האדם מסוגל לתקן את הרצון לקבל ולהשתמש בו בכוונה של "לקבל על מנת לתת", אז ודאי שבפעולה זו כולו נעשה מתוקן, גם החלק הגברי וגם החלק הנשי שבו. ובזאת "נמחלים כל עוונותיו", כמובן.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xv3F6

5 comments

  1. תודה רבה על התשובה

  2. מרדכי (חבר של בנצי)

    לרב שלום,יש לי כמה שאלות על מה שנאמר למעלה.השאלה שהצגת למעלה היתה: "למה אומרים שכשאדם מתחתן נמחקים לו כל העוונות?"והתשובה שלך היתה: "בוודאי שאין שום קשר לעולם שלנו. חוץ מזה, גם השכל הבריא לא יכול לקבל מסקנה זאת".אם הבנתי נכון  מה שכתבת, אין שום הבדל בין יום החתונה של האדם וסתם יום  בשבוע. אין שום התעוררות מלמעלה שזמין לחתן ביום חתונתו (בעולם שלנו) שלא זמין לו ביום אחר? האם זה אותו דבר לגבי שבת? זאת אומרת האם יש הבדל בעולם שלנו בין אור שזמין ביום שבת בעולמינו ובין אור שזמין בעולם שלנו  ביום ראשון? אם יש הבדל אז למה לא יכול להיות הבדל לאדם ביום חתונתו בין האור שמופיע באותו יום בשבילו  לבין המופיע  ביום אחר? (כהערה בסגריים – כשאני חושב על "סתם מנהג" אני חושב למשל על מנהג אצל הנוצרים להביא עץ אשירה לביתם לכבוד  החגה שלהם.  אין להם "הלכות" שאומרות, למשל, שהעץ חייב להיות בגובה מסויים או בגוון מסויים של ירוק. זה סתם מנהג וכשזה מנהג אז מה שעושים זה בסדר – וכל אחד יעשה מה שהכי קל ונעים בשבילו).לפי מה שנאמר למעלה, למה רב"ש הקפיד כל כך להתחתן (בגשמיות) אחרי שנפתרה אשתו הראשונה?  בוודאי כמקובל ענק אין לו  צורך לטקס פורמלי דתי כדי להיות במצב הרוחני הנכון. בוודאי הוא לא היה משקיע כל כך אנרגיה בענין שזה "סתם מנהג". עוד  דבר, אני שמעתי  שרב"ש לא היה מוכן לקבל תלמיד לפני שהתלמיד התחתן. אם מה שחשוב זה המצב ברוחניות בלבד, אז למה הדרישות האלו?עוד שאלה: זה ידוע שבבית אשלג מחמירים בהלכות חמץ (הולכים לפי השיטות הכי מחמירות). לפי רוב הפוסקים, אחרי שמצה נאפה ויצא מהתנור, הוא אף פעם לא יכול להפוך להיות חמץ. היותר מחמירים סוברים שאסור לשרות מצה במים בגלל אולי, אולי יש איזה חלקיק קטנטן של בצק שלא נאפה לגמרי ופוחדים שאולי המים יגע באותו חלקיק קטן ויהפוך את המצה לחמץ –  ובגלל זה אוסרים "מצה שרויה". אבל  גם הם מתירים להכניס לפה את המצה ומים ביחד. זה חומרה על גבי חומרה להגיד שאסור לאכול מצה ולשתות מים באותו זמן. אבל כך נוהג בית אשלג (וגם חב"ד, דרך אגב).השאלה היא אותו שאלה – אם הביצוע הגשמית היא ענין של סתם מנהג (להחזיק את המסגרת וכו' וכו') למה בעל הסולם  (וכל תלמידיו) עושים לפי החומרות הדרסתיות האלו? במקום זה,  האם זה לא היה עדיף להשקיע אותם מאמצים לעבוד על השורש הרוחני – ולבצע את הפן של המנהג בדרך הקלה ביותר?וכמובן זה לא תשובה להגיד שבעל הסולם הקפיד לבצע את הצד הגשמי של חמץ בפסח  בצד המחמיר ביותר אז אנחנו גם מקפידים ככה. זה לא עקבי. אם היינו מחקים את בעל הסולם בכל מה שהוא עשה היינו  לובשים גם "שטריימילז ובעקעשע". זאת אומרת, אנחנו הולכים לפי שיטתו בכל הקשור לתיקון הנשמה ולא לפי הלבוש שלו או לפי דברים גשמיים אחרים. אז למה אנחנו, בבני ברוך, מקבלים על עצמינו את השיטה המחמירה הזאת?אני שואל את השאלות האלו כדי לעזור לי (ואולי עוד אחרים) לעשות את הבירורים הנכונים.תודה רבה וחג שמח,מרדכי (החבר של בנצי)

  3. זהר לך לך/ויקח אברם את  שרי/ אות סב סג

    סב) לך לך:  א"ר שמעון מה הטעם, שגילוי הראשון, שנגלה הקב"ה על אברהם, פתח בלך לך, שהרי עד כאן עוד לא דיבר הקב"ה עם אברהם, מה הטעם שפתח בלך לך . אלא שאמרו, שרמז בהחשבון של לך לך, שהוא בגימטריה מאה, כי יולד לו בן למאה שנים.

    סג) אבל תא חזי: אבל בוא וראה, כל מה שעושה הקדוש ב"ה בארץ, הכל הוא בסוד החכמה. משום שאברהם עוד לא היה דבוק אז בהקב"ה כראוי, אמר לו לך לך. וזהו רומז לאותו המקום שהיה צריך להתקרב להקב"ה והוא מדרגה ראשונה לבוא לקב"ה, משום זה כתוב לך לך.

  4. זהר לך לך/לברית מילה/ אות תנח

    תנח)…ועל כן לא נמול אברהם אלא בן צ"ט שנים. וסוד הדבר נודע, ונתבאר בשנה שלנו. והסוד הוא כי מאה שנה ה"ס שער ספירות שבכל אחת עשר. ובהכלים דע"ס, העליונים נגדלים תחילה, דהיינו שמתחיל בכתר ומסיים במלכות. ונמצא שנת המאה שה"ס מלכות דמלכות, שתקונה קשה מאד, וע"כ נמול אברהם בשנת הצ"ט, כדי שיוכל לתקן את שנת המאה.

  5. זהר וירא/נשמה – דסלקא מארעא לרקיעא אות כז

    כז) … כחום היום וכו': שכתוב ה] וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה. דהיינו הארת קו השמאל, שה"ס הארת נקודת השורק שנקראת אל"ה דאלקים. שה"ס הארת חכמה בלי חסדים, המכונה יציאת השמש מנרתיקה, כי אין אור החכמה מאירה אלא בנרתיק מחסדים. וכשמאירה בלי חסדים היא שורפת, בסו"ה כחום היום. ואז הרשעים נדונים בה. אבל הצדיקים מתרפאים בה. כי מגלים מ"ן וממשיכים חסדים להלביש החכמה. וזהו שמרמז הזהר את פירושו של כחום היום, בהכתוב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה, ללמדינו, שאין אור השמש הזה מרפא אלא בכנפיה דהיינו בלבוש החסדים המכסים על תוקפה של השמש כמו כנפים. ומטרם ביאת הכנפים מקו אמצעי ה"ס כחום היום, ששורפת אז. 

    ה](מלאכי ג')

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest