דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תפיסת העולם: מה שאני מרגיש זה מה שאני רואה

תפיסת העולם: מה שאני מרגיש זה מה שאני רואה

גמר התיקון, שעליו כותבים המקובלים, חייב להתממש בעולם שלנו, בחומר, בכל היחסים החומריים ביותר שלנו, הגרועים ביותר. זה נקרא "התיקון הסופי", שעליו כתוב "לילה כיום יאיר" (תהילים), ו"ועמדו רגליו על הר הזיתים" (זכריה).

החלק הבהמי שלי נשאר כפי שהיה. הגוף שלי לא מתחיל לעבוד על מנת להשפיע. הרי הוא גם כך עובד על מנת להשפיע. כל הטבע, חוץ מהאדם, עובד על מנת להשפיע, רק אנחנו איננו מגלים זאת, כי "כל הפוסל במומו פוסל".

אני חושב שכל החיות אוכלות זו את זו, אך למעשה זה לא כך. אני פשוט לא יכול לשייך להם את כוונת ההשפעה, מפני שאינני מרגיש אותם, אינני מבין אותם. אך הם נפעלים על ידי הטבע ומבצעים את פקודותיו, שמכוונות להשפעה. ואני לא. אני מבצע את פקודותיו של האגו שלי, שמכוונות לקבלה. ולכן גם כשאני מסתכל על הטבע אני רואה כך, כי אני פוסל אותו בהתאם למומים שלי.

כשאנחנו מתקנים את עצמנו, אנחנו מגיעים לצורה הגלובלית ורואים את התמונה הגלובלית. אנחנו אומרים שעל ידי זה יתוקנו גם החי, הצומח והדומם. הכוונה היא שהם יתוקנו בראייה החדשה שלנו. הם עצמם אינם צריכים להיתקן. אלא אתה פתאום תראה שזאב וכבש חיים יחד, בדיוק כשם שעכשיו אתה רואה בעיניים שלך שהם אוכלים זה את זה. בעל הסולם כתב על זה במאמר "הסתר וגילוי פנים של השי"ת". עכשיו אתה רואה שיש בעולם סכסוכים ומלחמות, מפני שאתה בעצמך כזה.

מתוך שיעור על מאמר שבעל הסולם פרסם בעיתון "האומה", 18.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
הדרך אל המציאות המושלמת
ללמוד לראות טוב
המחלה: שבירה מוחלטת

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/7otKC

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest