דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תעזור לפרי להבשיל

תעזור לפרי להבשיל

בעל הסולם, עיתון "האומה": "כי בני אדם אינם מבינים להזהר ולהסתכל בכל דבר, אם הוא מבושל כל צרכו. והגם שהדבר מועיל והוא אמיתי לפי תוכנו, יש עוד להתעמק בהדבר, אם הוא מבושל כל צרכו. אם כבר נתבגרו המקבלים במדה מספקת, שיוכלו לעכל אותו במעיהם. ובעוד שהם מחוסרי זמן התפתחות, הרי האמת והמועיל מתהפך במעיהם ונעשו לשקר ולמזיק".

כולנו אוהבים פירות בשלים וטעימים, אבל אנחנו שוכחים שאסור לקטוף אותם טרם זמנם. בפרי בוסר קיימים רעלים רבים. הוא עדיין לא קיבל את צורתו המועילה והסופית ולכן יכול לגרום נזק, בדומה לרעל קטלני.

כל השאלה היא, באיזה שלב התפתחות נמצא ה"פרי", כלומר הכלי, הרצון. הקריטריון הזה צריך לקבוע את היחס שלנו לכל דבר. לכן המקובלים נזהרו כל כך מלפרסם את חכמת הקבלה לפני שנוצרו בעולם התנאים המתאימים לכך.

האנשים צריכים להגיע לדרגה מסוימת. ואז ניתן לגלות להם את החכמה, והם ידעו כיצד להשתמש בה. אריסטו ואפלטון כתבו שהגישה הזאת נכונה גם כלפי החכמה ה"רגילה": הרי בני האדם משתמשים בהשגותיו כדי ליצור נשק חדש ולהכניע אחרים תחת שלטונם. צריך להעניק כמה שפחות כלים חזקים לאנשים שעדיין אינם מבינים כיצד להשתמש בהם בצורה נכונה לטובת ורווחת הכלל.

בסופו של דבר המדע הרגיל הפך לאותו "פרי בוסר": למעשה, כל הטכנולוגיה התפתחה בעיקר בגלל הצרכים הצבאיים והמלחמתיים. הכול מנוצל ליצירת אמצעי לחימה, והתעשייה ה"אזרחית" מקבלת מזה רק פירורים.

אותו הדבר היה יכול לקרות גם לחכמת הקבלה, לולא המקובלים ששמרו עליה בקפדנות יתרה, מבלי לתת לה להתפתח בקרב ההמון. להיפך, הם כיסו אותה במסווה של מיסטיקה, פיתחו סביבה איסורים ושמועות מפחידות. לא חשוב מה אנשים אמרו עליה, העיקר היה להרחיק אותם וליצור רושם של משהו אסור, רע, מסוכן.

כידוע, המקובלים הצליחו בכך מעל ומעבר, עד כדי כך שקשה לנו להסביר היום שחכמת הקבלה היא דבר קרוב ונחוץ, שהיא שייכת לחיים שלנו כאן, ולא לאיזשהו עולם הבא. קשה להפריך את כל הדמיונות הללו על הרוחניות ולהסביר את תפיסת המציאות הנכונה, שמושגת בתוך האדם ולא מחוץ לו. כדי למגר את כל הסטיגמות האלה, יש להכין היטב את הקרקע שתסייע לאנשים להבשיל ולקבל את חכמת הקבלה בצורתה הנכונה. וכל עוד הם אינם מסוגלים לכך, נצטרך לעבוד קשה מאוד. התהליך הזה בכלל לא פשוט.

אך אין ברירה אחרת. אנחנו צריכים באיטיות, בהדרגה, לעורר את ההתפתחות הכללית. ככל שיתגלו הצרות והבעיות, אנחנו צריכים, בסבלנות, שוב ושוב להדגיש ולהסביר מה הסיבה לדברים שאנחנו מרגישים. על מה שטרם הורגש אנחנו לא אומרים אף מילה, בהתאם לעיקרון "ממעשיך הכרנוך". רק אם דבר מסוים הורגש, אנחנו יכולים לצרף לו הסבר קל ומובן, וכך לחזור שוב ושוב על ההסברים הללו בצורות שונות, להוסיף טיפה אחר טיפה, בהתאם לאירועים השוטפים.

מפעם לפעם יהיה לנו קל יותר להביא את המסר של חכמת הקבלה. אנחנו נמצא לכך את השפה הנכונה, את האמצעים המתאימים, את הדוגמאות הנכונות, ובסופו של דבר יבינו אותנו במידה מספקת. הרי לרוב בני האדם אין את הנקודה שבלב, ופועל בהם רק הרצון לקבל. אך כאשר הם ירגישו את הצורך בחיבור, כשהם ירצו להתעלות במקצת מעל לאגואיזם הפרטי, הפשוט, הישיר והפרימיטיבי, ולהתחבר עם הזולת, אפילו כדי להצליח בצורה אגואיסטית, אז החיבור יהפוך עבורם לרצוי. זה לא פשוט, זה דורש הרבה זמן, ואנחנו צריכים להשקיע מאמצים בכיוון הזה.

ובינתיים אנחנו רואים שיש בזה התקדמות. וככל שעניין הערבות ההדדית יתקבל בקרב העם, נוכל להתקדם יחד לקראת התיקונים.

מתוך שיעור על מאמר שבעל הסולם פרסם בעיתון "האומה", 04.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
ידע, לא פקודות
מי שיהיה אינטגרלי – יצליח
הפרי כבר בשל 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/sRu5w

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest