דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שתי שפות, שורש אחד

שתי שפות, שורש אחד

אם הרגשנו שלא הספיק לנו משהו בכנס, אז זה רק מפני שאנחנו עדיין לא היינו מוכנים לזה, ועכשיו צריכים לעבוד על זה, כלומר, להזמין בתוכנו את הרגשת הקשר בינינו, כדי לגלות בקשר הזה את הבורא (את האור). כדי שגם האמצעי (הקבוצה) וגם התורה (האור) יביאו אותנו לבורא, לפי הכלל "ישראל, אורייתא וקב"ה חד הוא". (ארמית).

העניין הוא, שבבבל העתיקה השתמשו בשפה הארמית, ומאז היא נשארה במקביל לעברית. העברית והארמית נובעות משורש אחד, אלה הן שתי שפות הפוכות. רק ששפה אחת מעבירה את המידע דרך ה"כלים", והשנייה דרך ה"אור": הארמית, דרך ה"כלים", הרצונות, והעברית, דרך המילויים. חוץ משתי התכונות הללו אין יותר שום דבר אחר, ולכן שתי השפות האלה קיימות במקביל.

נניח, תלמוד בבלי, שכולם לומדים גם היום, כתוב בארמית, מפני שמדובר בו כיצד לתקן את ה"כלים". כל התלמוד זו מערכת תיקון של ה"כלים", הרצונות, רק שזה מתואר בכזאת צורה, כמו מצבים של דומם, צומח וחי של הרצונות הללו. ואילו התורה (מהמילה "אור") כתובה בעברית, מפני שהיא באה מלמעלה. כלומר, התלמוד בא מלמטה, והתורה מלמעלה.

מתוך שיעור בנושא "אמונה למעלה מהדעת", 21.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
להתעלות "מעל הדעת"
חוקי הברזל של הדקדוק הרוחני
על מה מספרות האותיות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/RzUBG

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest