שמחה נואשת

כתבי רב"ש כרך א', מאמר י"ט, "ענין שמחה":

"היינו, שהשמחה היא תוצאה מאיזו סיבה. אם כן מהי הסיבה, שיכולים לעורר את הסיבה, בכדי שתביא לנו שמחה.

ולפי הנ"ל, הכוונה להרבות ללכת בקו ימין, הנקרא "שלימות". והאדם נמצא במצב של שלימות, וזה נקרא "השתוות". היינו, שהשלם שהוא האדם דבוק עכשיו בהשלם, כמו שכתוב "ברוך מתדבק בברוך, ואין הארור מתדבק בברוך"."

ודאי, שאנחנו לא יכולים להרגיש שום דבר רוחני אם זה לא בא מדבר והיפוכו. שבפנים יש בנו חוסר שלמות, חוסר שליטה, חוסר אונים, שליטה מוחלטת של הרצון לקבל האגואיסטי, שקורא לשלוט בכל הטוב שבעולם, ואילו אנחנו מתעלים מעל זה, עושים "צמצום", נאחזים רק ברצון להשפיע ומעריכים אותו יותר ויותר.

כלומר, שמחה מגיעה כתוצאה מזה שאנחנו נמצאים בתסכול פנימי גדול מאוד, באכזבה מה"כלים" שלנו. אנחנו שמחים מאוד מזה שמצאנו "כלים", כוונות של הבורא, שיכולים להשליט אותן על ה"כלים" שלנו. מופיע בתוכנו פער גדול בין מה שאנחנו עצמנו לבין המהות של הבורא. אנחנו רוכשים את ה"כלים" שלו, ואז ה"כלים" שלנו יכולים להתקשר יחד עם ה"כלים" שלו.

כך בין שני ההפכים נוצר חלל גדול, שאותו אנחנו יכולים למלא עכשיו בהשפעה. מההשפעה אנחנו מתמלאים, וזה מביא לנו שמחה.

על כך כתוב בספר הזוהר (פרשת "בראשית", סעיף 159): "השראת האחוריים שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד שנאבדו לו כל המדרגות ונעשה אדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה".

כל האבחנות הרוחניות הן רוכבות על הניגודים הגדולים. ודווקא בפער, בין הפיצול ביניהם ובין החיבור ביניהם ב"למעלה מהדעת", שם מתגלה הכלי החדש, שבכלל לא שייך לטבע שלנו שהוא כלי דהשפעה, ובו מתגלה השמחה.

האור שמתגלה בכלי, שמקבל על מנת להשפיע, זהו "אור החיים". והמהות הפנימית שלו, שנוצרת מהזדהות, מדבקות עם הבורא, זה מורגש על ידינו כשמחה. והיא תוצאה מהמעשה הטוב, כלומר, כלומר ממעשה ההשפעה.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 25.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לא לחיות בשקר
שמחת ההשפעה, שההסתרה נסוגה מפניה
מפתח לשמחה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/9tUwP

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest