דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שלא נישאר לשנה נוספת

שלא נישאר לשנה נוספת

laitman_2009-02-17_1673_70.jpg

קיימות שתי דרכים: דרך ארוכה ודרך קצרה, דרך הייסורים ודרך התורה.

למעשה, בדרך הייסורים אינני מתקדם קדימה, אך בכל פעם שאני עומד במקום, הייסורים גורמים לי לקבל מכות ומחזירים אותי לדרך התורה.

באותה הדרך, ילד עצלן מוצא את עצמו "תחת מכות הגורל": לא מאפשרים לו לשחק בחוץ עד שהוא לא יכין את שיעורי הבית; משאירים אותו כיתה לשנה נוספת. לאחר שסבל זמן מה, מחוסר ברירה, הוא יושב ללמוד. למען האמת, להורים של היום אין כוחות, אך לבורא יש גם כוחות וגם אמצעים. הוא מחייב אותנו לעשות את שיעורי הבית וללכת אל המטרה.

כך תפקידם של הייסורים לכוון אותנו לדרך התורה. הרי התיקון אפשרי רק באמצעות האור המחזיר למוטב, אך אם בינתיים אין לי רצון לפנות לתורה, אני מקבל מָטָר של מכות והן מאלצות אותי לעשות זאת.

בסופו של דבר אני רק רצון לקבל. מספיק לנעול לי את ה"צעצועים", למנוע ממני תענוגים, לדקור אותי על ידי ייסורים, ואני כמו ילד טוב, מוכן לכל דבר.

אין מה לעשות, אנחנו קטנים וחלשים, ויש בידינו רק אמצעי אחד: להזמין על עצמנו את האור המחזיר למוטב.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החרות", 29.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
על פרשת דרכים
מושׂג בלתי נתפס: חופש
מטבע שעולה ביוקר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/A8UXB

One comment

  1. האם בדרך תורה(אחישנה) הלומד גם מגיע למצב כזה נמוך שאמור לזעוק לעזרה, לא מספיק שהוא בדרך…קבוצה,ספרים,רב…הפצה?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest