דף הבית / חכמת הקבלה / מקורות ותקצירים / שיעור זוהר, פרשת השבוע, 25.11.11

שיעור זוהר, פרשת השבוע, 25.11.11

parashat-hashavua-70.jpg
פרשת השבוע: פרשת "תולדות", זוהר לעם, קטעים נבחרים

להורדה: video.gif וידאו | audio.gifאודיו

להלן קטעי המקור שעליהם התבסס השיעור:

פרשת השבוע – פרשה "תולדות"

תקציר הפרשה:

  • הפרשה מספרת על תולדות יצחק, שנולד מאברהם והתחתן עם רבקה.
  • לאחר 20 שנות עקרות, נכנסת רבקה להריון. ה' מודיע שממנה יצאו שני בנים.
    הבכור: עֵשָׂו, והקטן: יעקב. יעקב נולד כשהוא אוחז בעקב עשו. יצחק אהב את עשו ורבקה אהבה את יעקב.
    הנערים גדלים, עשו הופך לצייד ויעקב לומד תורה.
  • מכירת הבכורה: יום אחד עשו חזר מצייד, רעב, וראה את יעקב מכין נזיד עדשים.
    עשו ביקש לאכול מהנזיד, ויעקב מבקש בתמורה למכור לו את בכורתו. עשו מכר את הבכורה ובזה ביזה את בכורתו.
  • בעקבות רעב שפקד את הארץ, הלך יצחק לאבימלך מלך גרר.
    רבקה נלקחה מיצחק לבית אבימלך, לאחר שטען כי היא אחותו. לאחר שמבין אבימלך שרבקה היא אשת יצחק הוא מחזיר אותה ליצחק ונוזף בו.
  • יצחק מתעשר, ומגורש מהעיר גרר. בנחל גרר הוא חופר שתי בארות שנגזלות ע"י הפלשתים.
    הבאר השלישית נשארת ברשותו ונקראת רחובות. לבסוף, אבימלך ויצחק כרתו ביניהם ברית.
  • בסוף הפרשה, יצחק מבקש לברך את בנו בכורו עשו, לפני מותו. ושולח אותו לצוד צייד.
    רבקה מורה ליעקב לבוא ליצחק ולהציג את עצמו כאילו הוא עשו. יעקב מקבל את ברכת יצחק.
  • עשו גילה שיעקב קיבל את ברכתו ומתכנן להרוג את יעקב אחרי מותו של יצחק.
    רבקה, בהסכמתו של יצחק, שולחת את יעקב לבית לחרן, לבית אחיה – לבן.

***

קטעים נבחרים מתוך הספר "זוהר לעם":

1. "וכן היה עוד במעיה של רבקה, שכל אחד הלך לצד שלו. כי כשהיתה עוסקת במעשים טובים או היתה עוברת סמוך מקום שטוב לעשות שם מצוות התורה, היה יעקב שמח ומתרוצץ לצאת. וכשהיתה הולכת סמוך מקום עבודה זרה, אותו רשע היה מתרוצץ לצאת. ומשום זה, כשנבראו ויצאו לעולם, כל אחד נפרד והלך ונמשך למקומו שהיה ראוי לו".

פרשת "תולדות", מאמר "ויגדלו הנערים – כי ציד בפיו", אות ע"ד

2. "יפה עשה יצחק, כי בשביל שידע סוד החכמה, השתדל וחפר באר מים, שתיקן הנוקבא, הנקראת באר מים, כדי להתחזק באמונה, שהיא הנוקבא, כראוי. וכן אברהם השתדל וחפר באר מים. יעקב כבר מצא אותה מתוקנת, וישב עליה. וכולם הלכו אחריה, אחר הבאר, והשתדלו בה, כדי להתחזק באמונה שלימה כראוי".

פרשת "תולדות", מאמר "ויצו אבימלך" אות ק"ג

3. "ענין הברכות הוא נתינת כוח לגמר התיקון, כמ"ש, וצודה לי צידה עם ה', הרומזת לתיקון המלכות דצ"א, אם בדרכו של עשו, אם בדרכו של יעקב, כדי להנציח את דרך ההוא לנצחיות. ונודע, שבסיבת שבירת הכלים, נפלו ש"ך ניצוצין מהקדושה אל הקליפות, שאח"כ תיקן המאציל חלק מהם. ובסיבת החטא דעץ הדעת חזרו ונפלו לקליפות. וכל עבודתינו בתורה ומצוות הוא להוציא אלו ש"ך ניצוצין מן הקליפות ולהחזירם אל הקדושה. והם המ"ן, שאנו מעלים".

פרשת "תולדות", מאמר "הברכות", אות קמ"ז

4. "כשבא אברהם לעולם, חיבק את הלבנה והקריבה. כיון שבא יצחק, נאחז בה והחזיק בה כראוי, ומשך אותה באהבה. כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. כיון שבא יעקב, אז נתחבר השמש, ז"א, בלבנה, בנוקבא, והנוקבא האירה. הארת החכמה קיבלה מיצחק. ועוד לא האירה בה, מחמת חוסר התלבשות באור חסדים. וכשבא יעקב, קו אמצעי, שהשפיע לה החכמה מלובשת בחסדים, אז האירה הנוקבא.
ואז נמצא יעקב שלם מכל הצדדים, מחסדים שבצד ימין ומחכמה שבצד שמאל. והלבנה האירה, כי עתה ע"י יעקב, נתלבשו החכמה והחסדים זה בזה, ויכולה להאיר. וניתקנה בי"ב השבטים".

פרשת "תולדות", מאמר "ואלה תולדות יצחק", אות י"ג

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ddHgS

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest