שוויון רוחני

laitman_2009-12-20_3497_w-70.jpg

בעולם שלנו ישנם המוני בני אדם שחיים ואינם יודעים באיזה אופן העולם פועל, כיצד מסודרות כל המערכות המדיניות והחברתיות, לפי אילו חוקים פועל הטבע, כיצד מסתובבים כוכבי הלכת ואילו קשרים קיימים בין בני האדם. זה אפשרי לחיות חיים פשוטים ביותר ולא לרצות להשיג כלום. אותו הדבר גם ביחס לקיום הרוחני. לא כל בני האדם שרוכשים הרגשה רוחנית, מנסים לחדור לעומק ההשגה – הם מוגבלים בשורש נשמתם שאינו דורש מהם יותר מאשר המדרגה שלו, הוא עושה את עבודתו במקום המיועד לו ואינו נצרך ליותר.

בין המקובלים ישנם (בדומה למדען שבעולם שלנו) שחוקרים את העולם הרוחני, וחייבים להשיג את מלוא הבנתו, הרגשתו ולגלות את כל המערכת עד לפרט האחרון. הכול בהתאם לשורש נשמתם. אדם כזה חייב לכלול בתוכו את כולם ולרדת לעומק העניין בכל פרטי הפרטים, בכך שמבצע פירוק והרכבה (אנליזה וסינתזה). אחרת הוא לא יתקן את נשמתו. באותה המידה שנשמתו דורשת את התיקון, הוא תופס את כל המציאות הכללית.

היחס לאדם נקבע רק עפ"י המידה שהוא תיקן את עצמו. אם הוא תיקן עצמו ב-100%, אז הוא שקול ושווה למקובלים הגדולים ושווה לכולם! ברוחניות לא קיימת חלוקה לגדולים וקטנים, אם ביצעת את כל מה שהיה מוטל עליך, אתה גדול. רוחניות זה עולם של השפעה. זו גישה קצת שונה ממה שמוכר לנו. אתה נכנס לרוחניות, מביט לאחור ורואה שלא עשית כלום! לא נשאר לך שום דבר ממה שפעם ניסית להשיג ובכל מה שפעלת – רק השפעה היא הסובבת אותך.

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר, 04.03.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/92Ge3

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest