דף הבית / כללי / שאלתם, אני עונה – 227

שאלתם, אני עונה – 227

שאלה: אני לומד את חכמת הקבלה ואת המימוש שלה בחיים בעזרת שיעורי הווידאו שלך. בשיעורים אתה מקדיש תשומת לב רבה לקבוצה, לחשיבותה עבור האדם ולהתקדמות הרוחנית שלו. בכך שאתה מסביר את יסודות חכמת הקבלה, אתה מסב את תשומת הלב לקשר הדדי מדויק של העולמות הגשמי והרוחני, לפי העיקרון של שורש וענף.

זה אומר, שתהליכים בעולם הגשמי מוצאים השתקפות בעולם הרוחני ולהיפך. כזאת גישה לדברים מתעוררת תוך כדי תהליך הלימוד למצוא הקבלות ולהשוות ביניהן.

מניסיון בתורת המתכות המעשית אנחנו יודעים שאפשר לקבל סגסוגת עם תכונות מסוימות, רק אם מקפידים על שילוב מדוייק באחוזים של המרכיבים שנבחרו. כלומר אם מרכיב מסוים יהיה מבחינה כמותית יותר מהנדרש, אז הסגסוגת לא תהיה עם התכונות הדרושות: עודף יביא לסטיות מהתוצאה הרצויה.

כשלומדים מתמטיקה אנחנו מגלים שקפיצה איכותית מתרחשת, כאשר מספרים חד-ספרתיים מתחלפים למספרים דו-ספרתיים, כלומר ספרות מאחד ועד תשע מתאחדות, בכך שנוצר המספר 1, ועם זאת כל מספר מבטל את עצמו כלפי אחרים (0). בסיכומו של דבר מקבלים 10, עשירייה.

באופן דומה, כשלוקחים בחשבון את האנלוגיות שהוזכרו למעלה, בכך שמעצבים קבוצה, הגיוני היה לקחת תשעה מרכיבים, שמעצבים כלי להמשכת האור. כאשר הם ילמדו למשוך את האור, הוא יתיך אותם לקבוצה יחידה (1) ויבטל כל אחד מהם בפני כל היתר (0). אז התוצאה תהיה עשירייה ריאלית עם תכונות רוחניות רצויות מסוימות.

מתוך כל זה, מופיעה אצלי השאלה: האם כדאי לשים לב לכך כאשר משתדלים לעצב קבוצה אפקטיבית?

תשובתי: אנחנו לא מרכיבים את הקבוצה, אלא היא מתאספת, אנחנו מקבלים אותה ככזאת ומגיעים לאיחוד וגילוי של הבורא בתוכה.

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/vqzrd

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest