רק עוד צעד אחד

laitman_2009-07_0211_70.jpg

הבעיה בהתפתחות הרוחנית היא, שאנחנו יכולים לעמוד זמן רב במקום, לפני שאנחנו עושים את הצעד הבא קדימה. נדמה לנו, שמתחלפים המון מצבים, אבל למעשה, זה לא יותר מאשר דריכה במקום, כשהאדם מתלבט בין קדימה – אחורה, או ימינה – שמאלה, אבל אינו מסוגל לעשות צעד קדימה (בכדי להשליט על עצמו את תכונת ההשפעה).

הוא עדיין אינו מסוגל לרכז את כל כוחותיו, כדי באמת לבטל את עצמו (את האגואיזם שלו) למען תכונת ההשפעה, שאותה הוא צריך לרכוש במדרגה הבאה. הרי כל צעד הוא עושה לקראת תכונת השפעה יותר גדולה, שמתחילה לשלוט עליו.

השאלה היא, האם הוא מוכן לעשות את כל ההכנות הנחוצות, לבטל את האגואיזם שלו, להרגיש את חשיבות המטרה, לרכז את כל מחשבותיו ורצונותיו רק על זה, ובכך להחליט, שדרוש לו רק זה, ולא שום דבר אחר?

אם יש לאדם אפשרות לעשות איזשהו צעד להשפעה, לקראת הבורא, ללא שום שאיפה ותקווה לקבל שכר עבור זה, ואפילו מבלי שיהיו לו כוחות, אלא פשוט לרצות להידבק אליו אפילו בנקודה אחת ולהסתפק בכך, למרות כל רצונותיו הגדולים הדורשים מילוי, אז הוא כבר משיג שלמות בנקודה זו (מלכות נכללת בבינה).

הוא נכנס לשלמות (לתכונת השפעה) דרך אותה נקודה אחת (צמצום ב'). כל השאר – זו רק ההתפתחות שלה. כמו שנאמר: פתחו לי פתחו של מחט, ואני אציל אתכם.

אם אני אוחז רק בנקודה אחת זו של השפעה, בניגוד לכל הדרישות, ההפרעות והספקות שלי – אז הרצונות החדשים שמופיעים (רשימות שלי) מכניסים אותי יותר ויותר לעומק תכונת ההשפעה הרוחנית, בדומה לחוט דרך חור המחט. ואני רואה ברצונותיי כבר את תמונת העולם העליון.

רשומות קודמות בנושא:
איך לא להיעלם בלוע האגואיזם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/sX33y

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest