דף הבית / אקטואליה / ישראל היום / רקוב פה: מחאת הדיור היא רק סימפטום

רקוב פה: מחאת הדיור היא רק סימפטום

laitman_2008-11-14_7046-70.jpg

חוות דעתו של פרופ' יוסי יונה, מרצה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללה החברתית-כלכלית: "מעגלי העוני הולכים ומתרחבים, הולכים ומתפשטים. חברה שבה חלקן של המשפחות העובדות בסך המשפחות העניות עומד על 46.3% מכלל המשפחות העניות ב-2008, היא חברה הסובלת ממחדל כלכלי רב-ממדים ומהשחתה מוסרית עמוקה. חברה שבה כ-20% מכלל המשפחות החיות מתחת לקו העוני הם זוגות צעירים, משפחות ששני ראשיהן נמצאים במעגל העבודה – מנוגדת לכל היגיון. הדבר מלמד שאנו חיים בחברה שבה מפריד לעיתים קו דק מאוד בין עבודה לעבדות.

אך זה רק היבט אחד של מיני התחלואים המבניים של החברה הישראלית. מרבית השירותים הציבוריים מלמדים על תהליכי קריסה מתמשכים. שירותי החינוך עוברים תהליכי הפרטה מואצים שפוגעים אנושות בחינוך הציבורי. איכות החינוך שהילד מקבל וסיכויי החיים שלו – נמדדים ביכולת של הוריו לממן מכיסם את שירותי החינוך הפרטי.

התפתחות זו מקנה לחברה הישראלית דפוסים של עולם שלישי: השכלה ומעמד עוברים בירושה מדור לדור. גם שירותי הבריאות עוברים תהליכי הפרטה דומים. ללא ביטוחי בריאות משלימים, הממומנים באופן פרטי, סיכוייו של חולה בישראל לקבל שירותי בריאות איכותיים הולכים ומתמעטים.

אחד הגילויים המקוממים הוא צמיחתן של חברות כוח אדם העושקות את העובדים ופוגעות בזכויותיהם הבסיסיות. כאן יש לציין שהמדינה – כן המדינה, היא הלקוחה הגדולה ביותר של חברות אלו. מכך נגזרת מסקנה עגומה – המדינה היא זו האחראית הראשית להתרחבותה של התופעה הנפסדת – התופעה של עובדים עניים.

סיכויי ההצלחה של מחאת הדיור תלויים במספר תנאים. היא חייבת לקבל ניסוח במסגרתה של משנה פוליטית רחבה, הקושרת את מצוקת הדיור לתחלואיה החברתיים והכלכלים המבניים של החברה הישראלית. כלומר, אם מצוקת הדיור הינה תוצאה של מדיניות כלכלית ניאו-ליברלית, הרי שהפתרון למצוקה זו צריך להיות נגזר ממדיניות כלכלית חלופית. זאת ועוד, המחאה גם חייבת להרחיב את השורות ולגבש קואליציה רחבה של ארגונים ותנועות, הפועלים מתוך מטרות משותפות. לבסוף, מארגני המחאה ופעיליה חייבים להפגין אורח רוח והתמדה. מטבעו של המאבק אותו הם מנהלים, הוא עוסק בתחום שאינו מאפשר פתרון מיידי. כדי להבטיח את הצלחתו נחוצים התמדה ונחישות".

תגובתי: אכן, המחאה חייבת להרחיב את שורותיה. לשם כך, המאבק חייב להיות מאורגן היטב. המפגינים צריכים להיעזר בשירותיהם של יועצים מנוסים, שיודעים כיצד לצרף למאבק קהלים נוספים, כיצד להישאר כל הזמן בכותרות וכיצד להשפיע על הממשלה. צריך להירקם שיתוף פעולה בין כל המגזרים, שייאבקו יחד כנגד הקשר בין הון לשלטון, שהוא השורש לכל התחלואים החברתיים. אם שיתוף שכזה ייווצר, כולם יצליחו להשיג הרבה מאוד.

ידיעות קודמות בנושא:
הברית הישראלית
המשבר הגלובלי ובחינה מחודשת של האידיאולוגיה הליברלית
בהמשך – נפילה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/OIdeZ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest