קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איך אפשר להתקדם קדימה, כך שנצרוך דלק בצורה המיטבית? איך לצמצם את הצריכה למינימום?
תשובתי: במילים אחרות, איך לקצר את הזמנים? איך להשיג השפעה מרבית מהיגיעה שלנו, בכך שנבצע אותה במקום הנכון ובצורה הנכונה?
הגישה הזאת היא מאוד נכונה וטובה. רק שכאן נשאלת השאלה, האם זה לא נובע מעצלות? אף על פי שמצד שני, גם זה טוב, כי כך או אחרת, הדרך שלנו מתחילה מהרצון לקבל.
בעולם הרוחני, כאשר אנחנו נותנים יגיעה ורוכשים ידע, אז אנחנו לומדים דווקא איך לשמור על היגיעה הרציונלית כדי שנבזבז בדיוק כמה שצריך וגרם אחד לא יותר, ובדיוק במקום שצריך ולא מילימטר ממנו.
זה בדיוק מה שהמקובלים מסבירים לנו. הם מסבירים שצריך לעבוד רק במרכז הקבוצה, להיות כאיש אחד בלב אחד, בערבות הדדית. אם אתם מגיעים לזה, אז הבורא מתגלה.
ברגע שאתם תשיגו את זה, אז המדרגה הנוכחית תיעלם ובמקומה שוב יופיע הר סיני, כלומר, הר של שנאה ביניכם. ושוב אתם צריכים להשתדל להתחבר סביבו, שוב ה"נקודה שבלב" של כל אחד תתחבר ל"נקודות שבלב" של האחרים, ולאחר החיבור הן מתעלות מעל ההר של השנאה לחיבור והשפעה הדדית. כאשר ההשתדלות שלכם תצליח, אתם תעלו ל"קומה שנייה" וכן הלאה.
באופן כזה, נותנים לך בדיוק מקום וריכוז של המאמץ בזמן העבודה שלך, בזמן הלימוד, בזמן אסיפות החברים, בכל מקום. לאיחוד הזה אתה צריך כל הזמן לכוון את המחשבות שלך.
איך? על ידי התמיכה של הסביבה. אחרת אתה לא תוכל לחשוב על זה. כאן צריכה להיות דאגה כללית: אתה שקוע בה וחי בה, והיא עד כדי כך משפיעה עליך, שאתה מתחיל לרעוד מדאגה.
תאר לך כזה מצב שהיה לך בחיים: בעיות עם המשטרה, הזמנה לבית משפט, איום של מכות או שמביישים אותך… אדם שזה לא קרה לו בחיים הוא מסכן. לכן, בדיוק כך אתה צריך להימצא באותה דרגה של חרדה, להיות מכוון למרכז הקבוצה. כך אתה תחסוך גם בזמן וגם ביגיעה.
ואם אתה לא דואג, אז תדאג למה אתה לא דואג. זה נקרא "תפילה לפני תפילה".
כי הכמיהות של הלב מייד מורגשות במדרגה יותר עליונה. אתה עדיין לא יודע, אבל הלב שלך כבר נמצא בדרגה יותר עליונה. וברגע שהלב שלך יהיה תואם למדרגה העליונה הזאת, שיתחברו יחד כמו שקע ותקע, אז אתה תתחיל לגלות אותה.
לכן צריך לעקוב בצורה יסודית מאוד אחרי מה שאתה מרגיש בלב. ואם הלב "מקרטע", אז צריך להצטער על זה. אבל לא להצטער בצורה מזויפת ומלאכותית. אלא להיפך, להיכנס תחת השפעת הסביבה, כדי שתשפיע עליך בכזאת צורה שאתה באמת תצטער. כי רק הסביבה יכולה לשנות את הקריטריונים והערכים שלך.
מתוך שיעור על המאמר "תורת הקבלה ומהותה" של בעל הסולם, 06.12.2013
ידיעות קודמות בנושא:
אבֵדה של הבוקר
תפחד ליפול למעגל העונשין
הפירור האחרון ביותר
