דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / צריך רק לאסוף את כל הניצוצות ביחד

צריך רק לאסוף את כל הניצוצות ביחד

מתוך מאמרו של רב"ש, "בא אל פרעה": "אין לאדם לומר, שהוא לא מוכשר, שה' יקרב אותו, אלא הסיבה שהוא מתעצל במלאכתו. אלא האדם צריך תמיד ללכת בהתגברות ולא יתן להכנס למוחו מחשבות של יאוש. וזהו כמו שאמרו חז"ל (ברכות י') "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו, אל ימנע עצמו מן הרחמים".

אף על פי שהרע של אדם, הנקרא אהבה עצמית, מונחת על צוארו ורוצה להפריד אותו מקדושה, באופן שמראה לו תמונה, שאין שום אפשרות לצאת מהשליטה הזאת. אז הוא צריך לומר, שזו היא אמת התמונה הזאת שהוא רואה.

אלא "אל ימנע עצמו מן הרחמים", משום שהוא צריך אז להאמין, שהבורא יכול לתת לו את הרחמים, שפירושו "מידת השפעה"."

אם אדם מרגיש שהוא חסר אונים ונטול כוחות, מיואש – כל המצבים הללו נשלחו מהבורא, הרי אנחנו נמצאים בשליטתו המוחלטת. מהרגע שמתעוררת באדם ה"נקודה שבלב", הוא נכנס לטיפולו האישי הנמרץ של המאור המחזיר למוטב, בדומה לחולה בטיפול נמרץ.

כבר לא פועלת עליו ההשגחה הכללית, כמו על כל האנושות ועל הטבע בכלל – אלא השגחה פרטית. ולכן, עליו להבין שכל זה קשור ל"נקודה שבלב" שלו. אם הנקודה הזאת נכבית, אז הוא נכנס לשליטתם של "אומות העולם", "פרעה", "עבדות מצרים", מה שנקרא "ערב רב" או "עמלק" – הכול תלוי במידת היצר הרע שלו.

אבל אם הוא מגדיל את הניצוץ הרוחני, את ה"נקודה שבלב" שלו, אז הוא נקרא "ישראל" ויוצא מתוך הגלות, מתוך שליטת היצר הרע, ונדבק בהשגחה פרטית.

בין שתי האפשרויות האלה נמצאת כל עבודתנו, כל המצבים, כל החיים שלנו. לא קיים שום דבר במציאות, מלבד עבודת האור על החומר, הרצון לקבל. ומכיוון שיש בנו ניצוץ, אנחנו יכולים להשפיע על המאור, לעורר הארה יותר חזקה או חלשה. זה מאפשר לנו להיות פעילים, בעלי בחירה חופשית.

אם מגיעים ייאוש ועייפות, אז הסיבה לכך היא חוסר גדלות המטרה, ניצוץ קטן מדי וחוסר קשר עם האור, עם העבודה הרוחנית. אבל אפשר להגדיל את הניצוץ רק דרך החיבור עם הניצוצות האחרים. על ידי החיבור ביניהם הם יכולים למשוך לעצמם מאור המחזיר למוטב גדול יותר.

ניצוץ אחד אינו מסוגל למשוך לעצמו שום דבר. כלומר, הכוח נוצר רק כתוצאה מהחיבור: 1+1, 2+1, 3+1 וכן הלאה. כמה שיותר אחדים מתחברים, כך הם מושכים יותר חזק את האור, ובסופו של דבר הוא יהיה מספיק חזק כדי שהניצוץ יצא מתוך שליטתו של הרצון לקבל, יתעלה מעליו.

ואם עדיין אין לניצוץ מספיק כוח לזה – זאת אומרת שהוא עדיין לא הגיע למספר הדרוש של חיבורים: לא אסף מספר דרוש של ניצוצות, וגם עוצמת החיבור ביניהם עדיין קטנה. כלומר הוא צריך להגדיל גם את הכמות וגם את האיכות, עד שמתעלה מעל הרצון המקולקל שלו.

בזה תלויה כל ההצלחה. לכן, הכול בידינו: מצבנו, המאמץ, העתיד – הכול תלוי בנו.

נאמר: "בוא אל פרעה!", הרי על ידי ההכבדה של הרצון לקבל, מעוררים את האדם מלמעלה ומאלצים אותו לטפל בניצוץ שלו, למשוך אליו את המאור המחזיר למוטב.

מתוך ההכנה לשיעור, 22.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מניצוץ להצית להבה
כשסוחטים אותך עד הסוף
כיצד לרצות את העיקר?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/fPmnh

One comment

  1. דושניצקי אורלי

    אורים ותומים להולך בדרך האמת!
    הרצון שמילים אלו תהיינה חקוקות על לוחות ליבנו בכל רגע ורגע ממש,הקבוצה נותנת ומעצימה את כוחותינו,אני צריך לקרוא שוב ושוב,כמו ילד המתלהב שקורא את הדף האחרון בספר ויודע את הסוף לפני שקרא את ההתחלה,כך כל מרגש,תודה.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest