פרדוקס השפע

דעה: הצעד הראשון לקראת חברה צרכנית היה בהכרזת הנצרות כדת ממשלתית באימפריה הרומית, כאשר החלה יצירת הקשרים הפיאודליים, הפחתה במלחמות, החלה החדרת אידיאלים של שלום, ענוה ואי-אלימות.

מהותה של הרפורמה של לותר (Luther) היא ליצור תשתית עבור החברה התעשייתית:

1. אין חופש בחירה, אלא ישנה גזֵירה קדומה גורלית. מכאן יוצא, שלא ניתן להגיע למלכות שמיים על ידי תפילה או התקדשות רוחנית.

2. אנחנו לא מסוגלים להשפיע על משהו שבעולם הבא, אלא יכולים רק להשפיע על העולם הזה, כי הרי אלוהים אוהב אותנו ולא רוצה להזיק!

3. ככל שיותר נעבוד, נחייה טוב יותר. כל עבודה לטובת עצמי מוכרזת כצדקה ועבודת האל.

התפילה והטקס הדתי אינם מתבטלים, אלא הופכים לאמצעי השפעה בעולם הזה, היות והם מכוונים לא לתגמול בעולם הבא, אלא לקבלת תועלת בעולמנו. מתוך העמדות האלו ניתן לראות בוודאות את התופעה של הצמיחה התעשייתית במדינות שבהן העם האמין בפרוטסטנטיות. בהתחלה גרמניה, אנגליה, הולנד, שוויץ, המדינות הסקנדינביות, המדינות של העולם החדש – כל אלה פינו את המקום לפרוטסטנטים – אנגלים והולנדים. בסופו של דבר, זה הגיע למדינות הקתוליות החלשות ממקסיקו עד צ'ילה ולארה"ב הפרוטסטנטיות המצליחות.

לגבי מדינות ערב ורוסיה, מקור הבעיה שלהן נמצא בבחירתן הדתית, היות ולא האסלאם ולא הדת האורתודוקסית (הפרבוסלבית) אינם טוענים על התועלת האלוהית של עבודה/מלאכה והתעשרות עצמית. זה גרם לבלימת ההתפתחות הכלכלית.

גם אירופה אינה אחידה ובצורה ברורה מתחלקת למדינות קתוליות, כגון ספרד, פורטוגל, איטליה, חלק מצרפת. המדינות הללו נמצאות בקיפאון כלכלי, כמו כן, המדינות הבלקניות האורתודוקסיות כמו יוון וקפריסין, שבהן לא קיימת מוטיבציה דתית לעבוד, וכתוצאה מכך הכלכלה מתדרדרת.

התייחסותי: ההתעוררות כלפי המציאות שמביאה הפרוטסטנטיות ומאוד קרובה למטריאליזם (חומריות), משחררת את האדם מהגבלות הדת ומהמחשבה הצרה, מרחיקה מהעבדות הדתית ומקרבת להבנת הבורא.

ידיעות קודמות בנושא:
התלות של הכלכלה בדת
חברה צרכנית – מיתוסים ומבנים
לדתיים קל יותר – הדת מרדימה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/rBzn7

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest