דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / פסולת גורן ויקב

פסולת גורן ויקב

אנחנו התרגלנו לעבוד בהתאם לשׂכל והלב האגואיסטיים, אשר יחד נקראים היצר הרע. רע – כי אם אני מגלה את פעולתו האמיתית, אני מגלה עד כמה הוא מנוגד לטוב, לנצחי, למושלם. לכן את הטבע שלי, המפריע לי להשׂיג את הטוב, אני מכנה כרע.

הטבע האגואיסטי מסתכם בהשתוקקות לקבל למען עצמו, למלא את עצמו. והרצון הטוב, היצר הטוב, זה השפעה ואהבה. על ידי העיסוק בחכמת הקבלה ובאיחוד עם חברים בעלי מטרה משותפת, האור הנסתר ממני בינתיים מגלה לי שקיימים שני סוגי טבע, קבלה והשפעה, המנוגדים זה לזה. לעלות מהטבע שלי לטבע העליון, ניתן רק על ידי החלפת חשיבות ההשפעה במקום הקבלה.

הלא חשוב נקרא פסולת, והחשוב נקרא אוכל. לפי העיקרון הזה נבנית הסוכה. המצב שלי נקרא "דירה", דירה קבועה ובטוחה עבור האגואיזם. וההשפעה נקראת "דירת ארעי", הסוכה. אני בוחר: באיזו תכונה אני מוכן להתקיים, בדירה האגואיסטית או בסוכה האלטרואיסטית. בשניהם קיים מילוי: בראשון אני מתמלא בכך שאני מקבל. בשני אני מתמלא בכך שאני משפיע. אז העיקר הוא מה אני מחשיב לאוכל ומה לפסולת, ומזה אני בונה את החיים שלי, את הבית שלי.

ניתן לברר את זה רק דרך הלימוד והקבוצה. לכן נאמר שהגג של הסוכה נעשה "מפסולת גורן ויקב". יין מסמל את אור החכמה, וגורן, לחם, מסמל את אור החסדים. פסולת גורן ויקב אינם חשובים עבורנו, אך אם אני רוצה להשפיע כדי להידמות לבורא, הם הופכים להיות עבורי חשובים יותר מלחם ויין. דווקא מהם עלינו לבנות את המצב החדש שלנו, כדי שזה ייהפך עבורנו לראש, לגג, למצפן הנותן כיוון. אז אנחנו נשׂיג את הרוחניות, וכל השאר מאבד מבחינתנו כל חשיבות. את זה מסמלת הסוכה.

מתוך שיעור על פי קטעים נבחרים לחג הסוכות, 24.09.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/OW7BF

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest