פחד להחמיץ הזדמנויות

שאלה: באוניברסיטת פרינסטון שבניו ג’רזי, נערך מחקר על תופעה מעניינת מאוד של פחד להחמיץ משהו. בימינו הפחד להחמיץ ולפספס משהו מתפתח יותר ויותר והופך לחרדה אמיתית, אנשים פוחדים להחמיץ ולפספס מידע מעניין ומרתק, כיצד אתה מתייחס לזה?

תשובתי: בעברי גם אני סבלתי מזה במידה מסוימת לפני שמצאתי את חכמת הקבלה. בזמנו עדיין לא היה אינטרנט וחיפשתי בכל השבועונים, ספריות ובכל מקום, מכיוון שפחדתי להחמיץ משהו חשוב בעולם על עצמי, על החיים, ולפספס הזדמנות למימוש העצמי שלי. יסודו של הפחד נעוץ בכך שהאדם רוצה לעשות משהו בעל ערך בחייו, להשיג משהו, לא לפספס את העיקר, את משמעות הקיום, אך בסופו של דבר הוא מתרוצץ עד שמתעייף ומסכים עם העובדה שיגיע איכשהו לסיום חייו.

שאלה: כלומר באדם מופיע פחד טוב לא לחיות את חייו לשווא?

תשובתי: בוודאי שהאדם היה רוצה להשאיר חותם, משהו בעל משמעות כדי שאנשים יידעו עליו, יעריכו ויזכרו אותו, אך מי שמגיע לדרגתה של חכמת הקבלה, מתחיל להבין שהדבר החשוב ביותר עבורו זה שאנשים אחרים ישתנו לטובה ובזה הוא משקיע את עצמו. בדומה לטיפול בילדים, לא חשוב לאדם מה ילדיו יחשבו עליו, אלא חשוב לו שהם יצליחו וכבר יחשבו נכון על ילדיהם. מקובל חושב רק איך לממש את עצמו בחינוכם של אחרים כדי שהם, מבלי להביט עליו כל הזמן, ילכו קדימה. זה העיקר, והגמול שלו הוא שאנשים מבלי לדעת עליו דבר, ילכו בדרך הנכונה למימוש בהידמות לטבע. במילים אחרות, הפחד של מקובל הוא שלא יממש את עצמו כחלק אינטגרלי יחידי של כל הטבע ומכאן כבר נובע גם המימוש ביחס שלו לכל השאר.

שאלה: אתה חווה פחד אישי?

תשובתי: אינני מרגיש פחד אלא שאיפה להגשמת המשימה שלי, זוהי הרגשה שעליי להצדיק את מה שהועבר אליי על ידי המורה שלי והלחץ שלו עליי גם ברגעים אלה, אין זה פחד אלא תחושת אחריות. איזה פחד יכול להיות בעולם שבו הכול מנוהל על ידי הבורא? אני מרגיש אחריות על גילוי מורשתם של המקובלים הגדולים לבני האדם כדי שלכל אדם תהייה האפשרות על ידי שימוש בידע הזה לממש את עצמו במידה מלאה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 31.8.2016