דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הכנה / עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי, 17.01.2012

עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי, 17.01.2012

* הבורא הוא לא מקור התענוגים אלא אני רוצה לגלות את היחס שלו אליי, כי הוא רוצה להתגלות כטוב ומיטיב, ואז אני לא מדבר על מה שאני מקבל ממנו אלא איך שהוא מתייחס אלי. חשוב לו שאגלה שהוא טוב, שאחשוב עליו טוב. שאני אתפעל מזה, שאתרשם מזה עד כדי כך, שעל ידי זה הוא קונה אותי. וכשאני מגלה את היחס הטוב הזה, אני מגלה שהוא היה גם קודם לכן, אלא רק אני, הרשע, לא גיליתי זאת. וגם עכשיו, כשאני מגלה שהוא מתייחס אלי טוב במקצת, עליי לעשות חשבון שאולי גם בדברים אחרים הוא מתייחס אלי בטוב, אלא רק אני עדיין לא מגלה זאת.

* אנחנו צריכים להתעלות מעל כל המעשים, הרגשות החשבונות המדומים, ולקשור את עצמנו דרך הקבוצה ל"אין עוד מלבדו". רק בצורה הזאת אתה מגיע לפיתרון הנכון – כל היתר זה משחק, משחק החיים.

* מי שמתקדם על ידי האגו כל הזמן הולך ומוסיף כוח, ידע, ביטחון, הבנה, יש לו יותר תומכים, יותר קשר לקבוצה, להפצה, ללימוד, לעצמו בתפיסת הדרך. וכל אלה שבאמת הולכים לעלות להר המלך, צריכים להיות רחוקים יותר כל פעם מהקרקע, ואז יש להם יותר בלבול, חוסר הבנה, והם צריכים לקבל את כל הדחיות האלו דווקא כתומכים.

* הרוחניות באה רק לפי היגיעה שלך לרצות לקבל צורות רוחניות, צורות ההשפעה, שאתה מתחנן לקבל אותן, וכשאתה מקבל אותן ודאי שאתה בשמחה. זה שהרוחניות חייבת להיות בשמחה זה בטוח, ואם זה לא בשמחה זו קליפה. אדם שנמצא טרוד בדרכו הרוחנית, זה לא נקרא רוחניות – פשוט הקליפה אוכלת אותו. השמחה בדרך נובעת מהשפעת האור העליון על האדם, אך קודם לכן כתוצאה מהשפעת הסביבה על האדם, שמביאה לו כזאת חשיבות של התנתקות מהאגו, שהוא שמח בזה.

* על האדם לבקר את העלייה והירידה, ולזהות עד כמה הוא נמצא עכשיו במצב שונה באיכותו. האם הוא עולה באיכות ההבחנות, האם הוא מסכים שההתקדמות היא מעל השכל שלו, והיא בזה שהוא יראה כל הזמן עוד ועוד הפרעות, ושזה לטובתו, וזה עוזר לו להתעלות מעל האגו שלו, ולהסכים איתן ולהבין שכולן באות כדי לתת לו אפשרות להתחבר עם ההפרעה. שההפרעה היא דווקא לא הפרעה: אני אוהב אותה, ואז כשאני מתחבר אליה אני יוצא מהאגו שלי, ולאט לאט קונה תפיסה חדשה – שאני מתחיל לראות את העולם בתוכנה חדשה, אחרת.

* אם מתקדמים בדרך הרוחנית, האדם מרגיש את עצמו כל פעם יותר ויותר ערום – שאף אחד לא תומך בו, שהוא נמצא בחלל, והוא מתחיל לגעת בבורא בתנאי שהוא מרגיש את עצמו מנותק לגמרי מהכול, ללא קשר למה שיש לו בגשמיות. וברגע שהוא מנותק מהכול זאת הרגשה מאד חשובה, עקרונית ואמיתית. והוא באמת מרגיש שאין לו שום דבר ומהיום למחר לא צריך דבר – דרגת הבינה, ואחרי זה הוא מתחיל להגיע לקשר עם "זה", כלומר עם ז"א, שמתחיל לקבל עימו קשר על "זאת" – צורת המלכות שלו.

* מלכות נקראת "הלכה", מלשון הליכה, הליכה להר המלך, הר הקודש. וכל ההליכה היא בלהכניע את עצמנו לקבל עלינו את צורת המשפיע. אם אני מוכן לכל מה שיהיה ממנו ומבטל את עצמי, אז אני מוכן לאיזשהו לבוש חיצון דחיצון שלו. ואז מגיעה ההשפעה הזאת ממנו בצורת המקיף, ובונה אותי. זה נקרא שנוקבא כל יום נעשית בתולה, והדכר בונה את הכלי ממנה: צורת המשפיע בונה את הרצון, את הכוונה, באדם.

* אי אפשר להגיע לצדק חברתי בצורה מלאכותית – אני לא יכול לחלק לכל אחד כמו ביטוח לאומי – שמחלק לכל אדם, עשיר או עני את אותו הדבר. כך אנחנו רוצים לחלק, אך עם מידת האמת לא ניתן להגיע לצדק, כי אם תחלק את אותו הדבר לכולם, אף אחד לא יהיה שווה לאחרים ואז לא יהיה צדק. עלינו להגיע לחלוקה כמו במשפחה – אני לא מחלק לכולם אותו הדבר, וזה נקרא צדק מפני שאני מתייחס לכולם באהבה – שאני אוהב את כולם, ויש לי אפשרות לחלק לכל אחד ואחד אפילו אם אני לוקח ממנו על חשבון האחר. בערבות הדדית זה הצדק, ואין לך אפשרות לעשות אחרת. לכן, בלי לחבר את כל העם קודם כל למשפחה אחת, שום דבר לא יסתדר.

הכנה לשיעור בוקר

* הזוהר מספר על הפנימיות שלנו – על המוח והלב, איך הוא עושה מכל המחשבות והרצונות שלי, שזה כל ה"אני" של האדם, משהו דומה לבורא. בינתיים כל המחשבות והרצונות שלי מתעסקים במה שאני רואה לפניי, כדי להיטיב את עצמי, והמאור שבא בקריאת הזוהר לא משאיר לי שום דבר מהרצונות והמחשבות הקודמים, אלא מתחיל בהדרגה לתת לי ערכים אחרים, ואחר כך מתחיל לנתק אותי מהמציאות הנוכחית. ועל ידי כל מיני שינויים הוא עוזר לי לא להיות תלוי במציאות הזאת, עד שלא חשוב לי אם אני נמצא בה או בניתוק ממנה, שאני יכול להשתמש בכל הצורות הללו רק למטרה אחת – שאני תלוי בכוונה למעלה ממצבי, ומסכים עם זה ורוצה בזה מעל כל מה שיכול להתגלות בכלי הקבלה שלי – גם במחשבה וגם ברצון. אם על ידי התרגילים הללו הגעתי למצב כזה, מאותו הרגע והלאה אני מתחיל לראות על מה ספר הזוהר מדבר.

מתוך שיעור הקבלה היומי, 17.01.2012

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/yKbI9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest