דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הכנה / עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי, 02.10.2011

עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי, 02.10.2011

המורה הוא מערכת, ולא אדם, שמביאה לך ולחברים שלך שיטה, תורה, אור, קושיות, בעיות, בלבולים, חסרונות, רצונות, תוך הקפדה לא לקחת מכם את בחירתכם החופשית.

ברוחניות לא מתחשבים במהירות קבועה, אלא רק בתוספות, בתאוצה, שבאה כתוספת על הקביעות.

למעלה מהדעת – מה שאתה מוסיף בצורה שהכוח האנושי לא יכול להוסיף. כתוצאה מיגיעה כזאת מתגלה החיסרון שמוביל לצעקה שמזמינה את המאור המחזיר למוטב.

המאור המחזיר למוטב מופיע רק כשיש לו מקום חדש להופיע בו, ולכן אנחנו תמיד צריכים להוסיף חללים פנויים, שבהם אנו רוצים לעבוד כאילו שיש בהם מלא אור.

כשהאדם נכנס למערכת העליונה, הוא עושה זאת כדי למסור את עצמו לאותה המערכת, וככל שהוא נכלל בה יותר, כך הוא מגלה אותה.

כל מי שמשיג את חברו בכללותו, משיג את המערכת כולה.

דבקות – אני יכול לנהל את הרשת, במידה שאני נותן לרשת לנהל אותי.

כל העבודה שלנו בתיקון היא איך לעשות זיווגים כאלו שלא יחזירו אותנו לשבירה. ולכן תמיד מתגלה קודם העברה, השבירה, אנחנו רואים עד כמה אנחנו לא ראויים ולא מאוחדים, ואז אנחנו יכולים לעבוד מעל הכוח הרע שבנו ולדרוש תיקון מעליו. ולכן אנחנו נמצאים בכל פעם בירידה לפני העלייה.

הכנה לשיעור

החוק הכללי של המערכת הוא הערבות, ההדדיות השלמה. זה חוק של הגוף הבריא שנמצא באינטגרליות והרמוניה שלמה. ומה שאנחנו לומדים עליו בזוהר הוא על אותה המערכת.

בחכמת הקבלה אנו לומדים את מה שקיים בינינו, את הקשרים בינינו, ולא את עצמנו. ואם נוכל לעורר את המערכת הזאת נרגיש נעים, כי בדרך לכך אותה אנחנו מתחילים להבין אותה, להסכים עימה.

השלום בעולם

במערכת שבה אנחנו נמצאים, כולנו מסתובבים יחד לפי מבנה ה"גלגלים" ובקשר הדוק בינינו, ואף אחד לא זז לאף תכונה, כיוון ופעולה מבלי שהוא מסובב בכך את כל המערכת. גם עכשיו אנחנו נמצאים בזה וההבדל הוא פשוט: אם אני מסובב את המערכת בלי לגלות שאני עושה כך, או שאני מגלה את עצמי לפי מידת הרצון שלי כשייך למערכת, כנמצא בה. בסך הכול ההבדל הוא בהשתתפות העצמית, הרצונית.

ללא גילוי מערכת העולם החדש, אף אחד לא יוכל לעשות כלום; אפילו האדם הקטן ביותר, הרחוק מכל הדברים, יצטרך להכיר את המיקום שלו במערכת, ואת המקום שלו הוא צריך לדעת עד הפרט האחרון. כי לא יכול להיות שהוא הגיע להשלמה ויישאר סתם אדם בעולם הזה.

הדבר החשוב ביותר לילדים שגדלים הוא ללמוד באיזה עולם הם נמצאים. אנחנו צריכים לתת להם את כל המידע הזה, ולאחר מכן לספק הפעלה קבוצתית לכל האנושות, לקרב אותם במעשה. ואז, בהתאם לזה הם יבינו את המערכת ואיך שהיא פועלת, ויוכלו להתקדם ולהסכים עם אותם החוקים החדשים שעלינו לקבל על עצמנו, ולראות בחוקים האלה דבר מאוד רצוי.

עם התפשטות המחאה האזרחית בכל העולם, אנו מתחילים לעבוד סביב הכדור כולו, ולמעשה כל קבוצות המחאה פועלות יחד, כל אחת לפי קצב ותנאים משלה. בתוך כמה חודשים כולנו נמצא את עצמנו בפעולה, ומתוך זה נבין, נרגיש, נתכלל במערכת הקשרים והיחסים החדשה שמתחילה להתגלות כעת בכל העולם.

אם אנחנו נמצאים במערכת שבה כולנו קשורים זה לזה, אז כולנו חייבים להתחשב זה בזה.

במערכת החדשה עלינו לשקול את האדם במידה שבה הוא נותן לחברה, ואם אתה לא מוסיף, לא נותן – זאת עברה. במערכת החדשה כל אחד מתחיל את החשבון מכמה שהוא חייב. ואפילו אם אתה לא צריך לעבוד למחייתך, תצטרך לתרום את חלקך למערכת הכללית.

שום פיתרון לא יעזור או יצליח, ללא חינוך הקהל לחיים לפי חוקי העולם החדש – כל אחד ברמתו. ואם לא יינתנו לעם חינוך והסברה נכונים על העולם שבו הוא חי כיום, העם לא יאפשר לשלטון לבצע שום שינוי.

מתוך שיעור הקבלה היומי, 02.10.2011

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/kcQOD

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest