דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / על תועלת הדמיון

על תועלת הדמיון

laitman_2009-05-28_8348_70.jpg

שאלה: כדי לפנות למצב הבא, צריך לדמיין אותו לעצמנו. אך כיצד ניתן לעשות זאת? כיצד ניתן להשיג שהדמיון שלי יהיה נבדל מהמציאות רק בחוסר המימוש שלו?

תשובתי: נאמר שאנחנו צריכים להגיע להשתוות הצורה עם הבורא. סיבת הבריאה, התהליך שלה, התוכנית והמטרה נקבעים במילה אחת: דבקות. אליה אנחנו צריכים להגיע, בין אם נרצה בזה ובין אם לאו. אף אחד אינו שואל אותנו על כך, אין כאן בחירה.

הבחירה היא רק במימוש, רק כשאתה מגיע בעצמך לרצון הנכון, המכוון למטרה שנקבעה מראש. וזה טבעי: האם ניתן לדרוש מהנברא, שימציא משהו חדש? לא. הוצבו לנו מראש גבולות, שבהם אנחנו פועלים.

לכן מטרת הבריאה היא להשׂיג את מדרגת הבורא. במילים אחרות, להפוך להיות אדם, הדומה לבורא. אך תחילה עלינו לרצות את זה. כי אחרת אנחנו, זה לא אנחנו, ואין נברא.

הבורא ברא בריאה מיוחדת, את ה"אדם", בעל רצון לגמרי לא נכון. אבל יחד עם זה ניתנו לו כל האמצעים הדרושים, כל התנאים הפנימיים והחיצוניים, כדי לקבוע רצון נכון, לגדל, לפתח, לעצב, ליצור ולציירו בפנים, על ידי כך שנותן לו את הצורה הנדרשת. הרצון הזה מופנה למצב הסופי, למילוי הסופי, לסטאטוס עליון, במילים אחרות, לבורא.

"בורא", זו תכונת ההשפעה והאהבה. האדם מלכתחילה מנוגד והפוך לבורא, בכך ששורה בקבלה ואהבה עצמית. אבל לאדם ניתנה הזדמנות לבנות מעל עצמו אהבה לזולת. בעזרת הסביבה אנחנו מעצבים יחס נכון, משתוקקים לאהבה, דורשים את כוחות התיקון ורוכשים את כוח ההשפעה לזולת.

תחילה אנחנו מממשים את העיקרון "אל תעשה לחברך, מה ששׂנוא עליך", בזה האדם הופך להיות ניטראלי, מתעלה מעל לאגואיזם, ורוכש את תכונת ההשפעה, הבינה. ואחר כך אנחנו מממשים את התכונה הזאת על הרצון לקבל, מקבלים בעל מנת להשפיע, עובדים עם הרצון של הזולת, כדי למלא אותו. במקום לנצל את הזולת, אני מנצל את עצמי כדי למלא אותו, זה הפוך לגמרי , ממה שהייתי קודם לכן.

כך אנחנו משׂיגים השתוות לבורא.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם, 06.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הרע כרמז מהבורא
דחפים חשמליים של ספקות
ידע ואשליה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/iUQCT

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest