דף הבית / המשבר ופתרונו / על פני גל האגו המפותח

על פני גל האגו המפותח

הכנס בולגריה, שיעור מס' 1

האנושות הגיעה למבוי סתום ואינה יודעת מה לעשות, כי אין לנו יותר רצונות. לצעירים אין יותר השתוקקות להקים משפחה, לפרנס אותה, להביא ילדים ולטפל להם. מצד אחד, הם מפתחים אדישות לחיים, ומצד שני, מפגרים בהתפתחותם. אנשים בני 25, 30 ואפילו בני 35 מתבגרים ממש לאט.

הם שקועים בתוך המכשירים הניידים שלהם וחיים בתוכם. הם יושבים עם חבריהם בבתי קפה, משוחחים ומבלים בנעימים. הם בשום פנים ואופן אינם רוצים להתקדם, להתפרנס, לכבוש תחומים חדשים שלא נחקרו עדיין, להשתכלל, כל אלה פתאום מתחילים להיעלם. אותו האגו שהיה קיים בנו עוד לפני שניים-שלושה עשורים וכל הזמן דחף אותנו קדימה, מתחיל היום להיעלם ונוצרת אפאטיה מסוימת, חוסר צורה כלשהו. העיקר לאנשים זה לחיות בשקט ומה שיהיה, יהיה.

מצד שני, בעיית האבטלה בעולם מחריפה. בקרוב שבעה מיליארד בני אדם יהיו מובטלים. גם אם האגו הקודם היה כזה מפותח כמו קודם, לאן הוא היה דוחף אותנו? כאן נוצר פער עצום בין הלחץ עלינו מצד הטבע לתגובתנו. הנטייה הנוכחית היא, שבקרוב חלק קטן של אוכלוסיית כדור הארץ יוכל לספק לכל היתר את כל הדברים הנחוצים ואז לא יהיה צורך בכך שכולם יעבדו. בהתאם למחקרים 5% של אוכלוסיית כדור הארץ מסוגלים לספק הלבשה, הנעלה, מזון ותנאי קיום נאותים לכל העולם. וזה לא כולל את הפוטנציאל העצום שמספקים לנו הטכנולוגיה המפותחת והמדע, שבינתיים נזהרים מלזרוק אנשים מבתי החרושת והמפעלים לרחוב.

לבעיה הזאת אין פתרון, אין לנו מאיפה להמציא מקומות עבודה. מה יעשו האנשים האלה? לייצר משהו שלא צריכים, כדי שאחר כך הכול ייזרק?! כבר עכשיו אנחנו הגענו לזה, המדפים מלאים בסחורה שאף אחד אינו צריך אותה. לכן, המצב הצפוי הבא של האנושות הוא המוני בני אדם שאינם מועסקים. ואם אדם לא עסוק במשהו, הוא הופך להיות מסוכן מבחינה חברתית. כמובן שהממשלות יכולות להוריד מעט את האיום על ידי הפצת סמים קלים ובעזרת שיטות אחרות, אבל זה לא הפתרון למצב.

דווקא בזמנים לא קלים אלה מתגלה אצל בני האדם ה"נקודה שבלב". מתעוררת בהם אותה השאלה כפי שהתעוררה בזמנו אצל "אדם", אברהם ואצל כל המקובלים הגדולים: "לשם מה אני קיים, מדוע אני חי, מהי משמעות לקיומי?", יתכן שאדם עדיין אינו יודע כיצד בדיוק לנסח את השאלה הזאת, אבל כבר מתעוררת בו משיכה ברורה בלתי מוכרת, משהו מתחיל לכרסם בתוכו, הוא זקוק למשהו יותר גבוה.

אנשים כאלה מוצאים את חכמת הקבלה שנותנת להם מענה על שאלת משמעות החיים. וזאת אינה שאלה פילוסופית שאפשר להרגיע את האדם על ידי חכמות פילוסופיות, וזאת גם איננה שאלה מיסטית כשאומרים לו לעשות תרגילים מיוחדים כדי להירגע. זה עניין של ידיעה וגילוי של הכוח העליון.

ידוע לנו, שלאורך כל ההיסטוריה האנושית אנחנו כל הזמן מתרחבים, מתפתחים ומגלים חוקי טבע חדשים, כוחות חדשים בטבע, תמונה חדשה של הטבע. אבל בקבלה מדובר על כוח שונה לגמרי, שבטבע שלנו מתגלה רק למי שמגיע להשתוות הצורה עימו.

אם קיים בנו רק הכוח האגואיסטי, אז אנחנו מגלים כוחות טבע אגואיסטיים, את מה שאנחנו רואים ומרגישים, כלומר, העולם שבו אנחנו חיים. על סמך המדע (הפיזיקה הקוונטית, האסטרונומיה), אנחנו יכולים בסך הכול להניח שקיים גם כוח אחר, מימד אחר שנמצא מעל הזמן, מעל המרחב והתנועה, מעל החושים שלנו שבעזרתם אנחנו מרגישים את העולם שלנו.

הקבלה מספרת על כך שאנחנו יכולים לגלות את הכוח העליון, להתקיים לא תחת כוח טבע אחד אלא בשליטת שני כוחות. כוח הטבע השני הוא כוח אלטרואיסטי, כוח ההשפעה. הוא לא קיים בנו מלכתחילה. הוא קיים בטבע מסביבנו, אבל אנחנו לא מרגישים אותו מפני שאין לנו את החוש המתאים לזה. שיטת הקבלה היא השיטה לגילוי הכוח השני בטבע, כוח ההשפעה. בזה אנחנו עוסקים.

מתוך כנס בולגריה, שיעור מס' 1, 01.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
שיתוף פעולה הדדי של שני כוחות הטבע
המגמה של זמנינו
כבול בתוך האזיקים של חובות האגו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/2wDVj

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest