על אהבה ושנאה

שאלה: מה הכוונה "ואהבת לרעך כמוך"? מה צריך לעשות לשם כך באופן מעשי?

תשובתי: האהבה כלפי הזולת, כמו לעצמך, משמע שכל העולם שלנו (הטבע הדומם, הצומח, החי והאנושות), כל הבריאה, צריכים להתכלל בתוכי, כחלק אינטגרלי שלי, "כאיש אחד בלב אחד"!

אני מצרף אליי הכול ומרגיש את הכול כ"אני" שלי, אחרת אינני קיים! מעל לאגואיזם המפריד בינינו צריך לקבל כוח מלמעלה, רצון, יכולת להרגיש כל אחד כמו את עצמי ואפילו יותר. כלומר להרגיש שכל זה, זה אני. אך האני הזה, זו אינה הרגשה אגואיסטית, כי השׂנאה בינינו נשארת ואפילו תלך ותגדל! דווקא מעל לשׂנאה הזאת אני אתחבר עם האחרים, רק אז הם ייקראו עבורי "זולת". את ה"זולת" אני שׂונא, אך יחד עם זאת אני אוהב אותו "כמו את עצמי". "על כל פשעים תכסה האהבה", השׂנאה הקודמת נשארת, אך מעליה מתווספת אהבה.

בעולם שלנו הכול מונָע רק על ידי רצון אגואיסטי אחד, בקבלה או בהשפעה. בעולם הרוחני אנחנו נמצאים בין שני כוחות מנוגדים: ההשפעה והקבלה. האגואיזם גדל ובמקביל אליו מופיעה תכונת ההשפעה, שתי התכונות האלו מאפשרות לי להגיע להרגשה שאני עומד לפני הר סיני (סיני – מהמילה שׂנאה). אך לפני כן, אני חייב לעבור את "מצרים", להיות עבד של האגואיזם, פרעה, לשׂנוא אותו ולברוח ממנו בחיפושׂ אחר הכוח שיתקן אותו.

ליד ההר של השׂנאה לזולת, אני צריך לענות האם אני באמת מוכן להתחבר עם האחרים באהבה מעל לשׂנאה שלי, להפוך להיות כאיש אחד בלב אחד? אם עברתי את כל המכות של האגואיזם/פרעה, ומרגיש שכבר סבלתי מספיק, אז אני מסכים! הרי אני כל כך שׂונא את האגואיזם שלי, יותר משאני שׂונא את הזולת. אני מסכים משום שאני חושב שזה ייתן לי הזדמנות לגלות את הבורא. בסופו של דבר אני מבין שהאהבה עצמה וההשפעה לזולת, זה המילוי שלי. כבר אינני דורש דבר חוץ מזה, הפעולה הזאת בעצמה ממלאת אותי. ובזה אני דומה לבורא.

מתוך שיעור על פי מאמרו של בעל הסולם "אהבת ה' ואהבת הבריות", 03.10.10

ידיעות קודמות בנושא:
מה זאת אהבה והשפעה
שנאה ללא סיבה, אבל מטרתית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/w6o93

3 comments

  1. שלום,
    האם אני מבין נכון, שאין טעם "להלחם" בשנאה שחשים כלפי איש אחר, אלא לנסות למצוא מקום לאהבה כלפיו גם כאשר שונאים?
    זה אומר שאין טעם להלחם בשנאה שאני חש כלפי אלמנטים מסוימים באישיות שלי עצמי (הקמצנות, העצלות, ה"חשבונאות המתמדת" עם אחרים וכו') אלא מתוך השנאה הזאת לראות את נקודות האור שבי ולאהוב אותן. הבנתי נכון?
    תודה על העבודה הנפלאה שהרב והחברים עושים.
    אמנון

  2. אם האדם שונא את האגואיזם שלו כי הוא עושה לו רע, יוצא מכך שזה גם אגואיסטי, כי אחרת , הוא היה שונא את האגואיזם כי זה עושה לאחר רע,ולא לעצמו ?

  3. וואו..איזה חזק!
    מעל השנאה בונים אהבה. היא לא נעלמת..

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest