עכשיו אני מבין!

מתוך שיעור מס' 1 בכנס הקבלה בברלין.

שאלה: אמרת פעמים רבות שכדאי להחדיר את הרעיונות של חכמת הקבלה לפסיכולוגיה ולמוחותיהם של המדענים. אני מלמד פסיכולוגיה באוניברסיטה, ושמתי לב שאפילו הפסיכולוגים הם מאוד צרי-אופקים, כמו כל יתר המדענים. כיצד ניתן לגשת לפסיכולוגים? כיצד מחדירים את עיקרי חכמת הקבלה לתוך הפסיכולוגיה?

תשובתי: אני עצמי הגעתי מעולם המדע, ואני בהחלט מכבד את האנשים שמנסים לחקור את הטבע. מובן שהם נשלטים על ידי תכונותיהם האגואיסטיות. אך זהו האדם, אין מה לעשות.

הפסיכולוגים והפילוסופים עוסקים בעולמו הפנימי של האדם, בתורת ההכרה; המדענים מתבססים על הטבע שלנו ועל המחקרים המדעיים שקדמו להם.

המדע מתגלה בתוך חמשת החושים שלנו: אנחנו מרגישים את מה שאנחנו קולטים בתוך החושים, ומתוך ההרגשות הללו נבנה המדע. מובן שהמדע שלנו הוא אגואיסטי לחלוטין, מפני שהוא מבוסס על ההרגשה בתוך האגואיזם. ברור שלא הפסיכולוגים, לא הפסיכיאטרים ולא הפילוסופים אינם מסוגלים להבין את חכמת הקבלה, היות והיא פועלת בעזרת תכונות הפוכות. הם בשום אופן אינם קרובים יותר להשיג את חכמת הקבלה יותר משאר בני האדם.

על מנת להשיג את חכמת הקבלה צריכה להיות הנקודה שבלב. אם היא קיימת, אם יש לאדם צורך לדעת לשם מה הוא קיים, שאינו נובע מתוך הפילוסופיות והמדעים אלא מתוך הרגשותיו, הוא יגיע להבין על מה מדברת חכמת הקבלה. לא מייד, אלא כתוצאה מהלימוד הרציני. בהתחלה הוא בכלל אינו מבין על מה מדובר. משך חודשים רבים הוא יושב, מקשיב, מהנהן בראשו, אך עדיין האור לא יצר אצלו הרגשות פנימיות, שתואמות למה שחכמת הקבלה מתארת. אך בהדרגה זה קורה. צריכים לחכות.

כך גדלים הילדים. במשך 20 שנה האדם מתחנך, מתפתח, ורק אז הוא כשיר לחיים בעולם שלנו. וזאת על אף שהוא נולד בעולם הזה, כל הסביבה שלו נמצאת בעולם הזה, ולמרות הכול לוקח לו 20 שנה כדי להיות פחות או יותר עצמאי, ובכל זאת הוא נשאר עם אימא … כאן מדובר על העולם הרוחני, על משהו לגמרי לא ידוע. כיצד אני יכול להתכונן אליו? אני אמנם נמצא בו, איך כיצד אני יכול להסתגל אליו אם אינני מרגיש אותו? מספרים לי עליו בספרים, אך אינני מבין על מה הם מדברים. כלומר, הכול מסתכם בהשפעתו של האור המקיף בלבד.

עלינו פשוט לקחת את האנשים הללו ולשים אותם תחת השפעת האור המקיף, אם הם מסכימים לכך. כלומר, להכניס אותם לסביבה נכונה, שבה ימשכו את האור המקיף באמצעות הלימוד, ולאחר מספר חודשים ואולי גם שנים לראות את התוצאה, ואם לא – לא. כמות הידע שהוא רכש בעולם שלנו כלל אינה שייך לקבלה, מפני שהוא רכש ידע על העולם שלנו, על מה שנמצא בתוך ה"אקוואריום" שבו כולנו נמצאים. אך כיצד זה יעזור לו לדעת מה נמצא בחוץ? שם הכול מסודר בצורה שונה לחלוטין.

גם אם הוא מדען גדול בעולם שלנו, לפתע הוא לגמרי לא יבין על מה מדובר כאן. על כך נאמר שלא החכם משיג את העולם הרוחני. רק מי שיש לו את הנקודה שבלב, מי שמצליח להכניס את עצמו תחת השפעתה החיצונית של הקבוצה ותחת השפעתו הפנימית של האור. האור פועל מבפנים על הנקודה שבלב, ומבחוץ – הקבוצה. תחת אותה השפעה דו-כיוונית הנקודה תופחת והאדם מתחיל להרגיש בה את עשר הספירות ההתחלתיות, עולה ממדרגה למדרגה, ולפתע מתגלה בו ההרגשה הזאת. ואז הוא מתחיל להבין: "מה שמעתי… מה קראתי… על מה הם מדברים? אה, עכשיו אני מבין!"

מתוך שיעור מס' 1 בכנס הקבלה בברלין, 28.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
חכם מזהה חכם
הערובה ליציאה מאשליות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/B4RYH

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest